קטעים שנכתבו על-ידי המחברת המנוחה והתפרסמו במקומון הירושלמי "כל העיר" במהלך שנות התשעים. הטקסטים עוסקים בעיקרם בלשון העברית ובהתפתחות שפת העגה. כן נידונים נושאי תרבות ואמנות.

הפענוח מוכיח שהשפה מנכרת את תחושות גופינו, בהעניקה להן שמות. השפה הינה יצירה קיבוצית, יעוד יצירותיה הטבת תנאי קיום האדם.

ברב-המכר האינסטיקט הלשוני מנהיר סטיבן פינקר בסגנון חי וחינני את כל מה שרצית לדעת על השפה: כיצד היא פועלת, איך ילדים לומדים אותה, איך היא משתנה, כיצד המוח מעבד אותה וכיצד התפתחה כתכונה אנושית מולדת.

ספר ראשון מסוגו: מילון מדעי שלם לעברית המקראית – בלשון העברית המודרנית. כל השנים הורגש בשדה ההוראה והמחקר חסרונו של מילון כזה, ו``אוצר לשון המקרא`` נועד למלא את החסר.
קהל היעד של מילון זה הוא הציבור המשכיל המתעניין במקרא כיסוד המעצב את תרבות ישראל. עניין מיוחד ימצאו בו תלמידים ומורים המתמחים במדעי היהדות ברמות שונות, בייחוד בתחום המקרא או בלשונות שמיות ובהן עברית. להם חשובה במיוחד השוואת המילים שבמקרא אל מקבילותיהן בלשונות השמיות השונות, כשם שהם מבקשים לדעת את הסבריהן של צורות קשות הנראות חריגות בלשון המקרא. כוונת הלומד מתוך עניין מיוחד זה היא לעמוד על פשט הכתוב: מה התכוון הכותב להביע, ובמה אפשר להסביר ולהצדיק את דרך ההבעה שהוא בחר בה. מכאן דרכו של המילון להביא בהערות שבסופי הערכים את גיזרונן של המילים ושל שורשיהן ואת דעותיהם של בלשנים ובעלי דקדוק (ולעתים קרובות של פרשני המקרא) על חוקי העברית המקראית ועל הסטיות-לכאורה מהם.

מה פשר תפקידה המכריע של המילה הכתובה בתולדות היהודים? האם חילונים יכולים להישאר

דן בתופעה לשונית-חברתית בולטת בעברית הישראלית הדבורה והכתובה: מילים מקטגוריה דקדוקית מסוימת משנות את התנהגותן בקטגורית המוצא שלהן.