סיפורם של הממתינים לעלייה באדיס-אבבה ובגונדר 1990-2013

כמו לתורה ואולי אף יותר, גם למדינת ישראל יש שבעים פנים. אנשים שהשפיעו, שעיצבו את דמותה. הם באים מכל שכבותיה ומקצות הקשת הפוליטית, הדתית והחברתית. שולמית אלוני שקדמה את זכויות האזרח והנשים., לצד הרב צבי יהודה קוק, שתלמידיו הביאו את הציונות הדתית לקדמת הבימה. יגאל אלון שניצח על המערכות החשובות של מלחמת העצמאות, אך הודח וכמעט נשכח, לצד טל ברודי, שהיה לאחד השגרירים הטובים של המדינה, לא רק בספורט אלא בהכל. יצחק רבין, שהנהיג מטכ"ל עמוס אגו במלחמת ששת הימים לניצחון גדול, לצד יהודה עמיחי, מהמשוררים הבולטים בעולם במאה שעברה. אלי הורביץ, שהקים אימפריית תרופות גלובלית, לצד יזמי מובילאיי, שבשורה מהפכנית בפיהם-כי מציון תצא המכונית האוטונומית.

דוד‭ ‬בן–גוריון‭ ‬הניח‭ ‬שורה‭ ‬של‭ ‬בעיות‭ ‬ושאלות‭ ‬מדיניות‭, ‬חברתיות‭ ‬וערכיות‭ ‬שישראל‭ ‬מתמודדת‭ ‬איתן‭ ‬עד‭ ‬היום‭.

הספר ויצמן מנהיג הציונות מאיר את דרכו של אחד מגדולי המדינאים היהודים בעידן המודרני.

מדוע הציונות מאיימת במיוחד על היהדות החרדית?
מה הקשר בין ציונות לאנטישמיות?
מדוע הצהרת בלפור זכתה לגינוי כאנטישמית, דווקא מצד שר יהודי בקבינט הבריטי?

הפלמ"חאית לילה יוסף נהרגה באוקטובר 1948. חודשים ספורים קודם לכן כתבה: "במציאות נראו חיינו לעתים אפלים, אך לא תשבוחות ולא תמונות טרזניות בעתונים הן שקבעו את ערכנו", אלא דווקא חיי היום-יום ש"בהם נשאו הנערות ברצון בכל עול קשה – הם שהכלילו אותן בדפי ההיסטוריה".

האם נצחון ההתנחלויות הוא סופה של הדמוקרטיה הישראלית?

דרך פתלתלה של "ילד טוב ירושלים-דליטא", מילדות שלווה בווילנה המפוארת, דרך הכיבוש הסובייטי, הכיבוש הנאצי, הגטו, הפרטיזנים, גמר המלחמה, לימודי הרפואה בפולין ובז´נבה ועד העליה לישראל.

יום לפני שנפטר באופן פתאומי הגיע אריה לביקור אצל אחיו. כשנפרדו נתן לו פיסת נייר שעליה כתב בכתב ידו כמה שורות בלתי מובנות:

“אריה עמית (טפר) חשבון נפש:
רֻסְתַּם הרג את בנו סֻהְרָאבּ ואני לסוף דרכי. זקן. והם השלושה מיגור שאני שכלתי. צעירים לנצח. אנצור את זכרם בסוף הדרך. הנה הם שם.
שלושה פרשים עזי נפש. רוכבים הם לנצח בעמק הקישון...“
שנים אחר כך מתגלה הפתק במקרה על ידי אחד הנכדים וסקרנותו ניצתת. יחד עם חבריו לכיתה הוא מנסה לפענח את תוכנו המסתורי ונחשף לסיפורו של אריה, אחי סבו.

הסופרת יונה טפר, בת משפחה של אריה, מגוללת את קורותיו כפלמ“חניק צעיר; לוחם ללא חת; אדם מופנם וצנוע שפיו ולבו שווים; סייר מחונן שהכיר את כל שבילי הארץ. דרך סיפורו נפרשים אירועים מתקופת מלחמת השחרור שבהם השתתף – פיצוץ גשר אלנבי, קרבות גוש עציון, המאבק על פתיחת הדרכים לירושלים הנצורה, גילוי תוואי דרך בורמה ועוד. בכל האירועים משתקפת אווירת התקופה שבה נלחמו צעירים מעטים ונחושים על עצמאות המדינה.

איני זוכר את הפרידה מהורי, גם לא מארבעת אחיי הקטנים שנותרו בביתנו בקזבלנקה.

ב-15 במרץ 1977 נחטף אנטולי שרנסקי על-ידי אנשי הק.ג.ב. ליד פתח דירתו ברחוב גורקי, מוסקבה.