אנתולוגיה חדשה לשירת ירושלים

מבחר חדש וממצה משירי נתן אלתרמן, החל בספר ביכוריו פורץ הדרך ´כוכבים בחוץ´ (1938) ועד ספר שיריו האחרון ´חגיגת קיץ´ (1965). הספר, במתכונת-כיס, מאפשר לקוראות ולקוראים להתוודע לראשונה אל יצירתו של המשורר או להיפגש מחדש עם שיאיה. יש בו שירים רבים שהולחנו ומוּכּרים לַכול (דוגמת "פגישה לאין קץ", "האֵם השלישית" ו"שיר משמר") וכן ייצוג לאפיקי הכתיבה השונים של אלתרמן: מבחר משירי "הטור השביעי" וכן מפזמוניו.

זהו חידוש לסדרת ספרי-הכיס האהובה והוותיקה "זוטא", אם כי תוך בחירה שונה של השירים והגשתם במתכונת עכשווית. את הספר ערך פרופ´ עוזי שביט, חוקר יצירתו של נתן אלתרמן.

אנתולוגיית שירת הנגב והמדבר מציגה שירי משוררים שחיו בנגב תקופת חיים ממושכת או קצרה,

איכותה של השירה הפולנית החדשה, זו שקמה על חורבותיה של מלחמת העולם השניה ושילבה בין הלירי חקטסטרופי.

יללה היא מאותן יצירות נדירות המביעות באופן המיטבי, את נהמת לבו של דור שלם.

אישה אינה נולדת אישה, אלא נעשית אישה. שום גורל ביולוגי, נפשי או כלכלי אינו חורץ את דמותה של הנקבה האנושית בחברה;

מבחר חדש וממצה משירי לאה גולדברג. הספר מאפשר לקוראות ולקוראים להתוודע לראשונה אל יצירתה של המשוררת או להיפגש מחדש עם שיאיה.

ןריאציות על נושאים עתיקים מבחר, תרגום, דיגום, הערות ואחרית דבר.

מבחר

בכרך זה  בא לסיומו מפעל הכינוס השלם של “הטור השביעי“ במתכונתו הכרונולוגית והמוערת. אלא שכרך זה שונה מבחינה ספרותית מחמשת הכרכים שקדמו לו: בעוד שעד יוני 1959 נכתב הטור השביעי לרוב כטור שירי, הרי שממועד זה נכתב הטור בפרוזה.

שני נושאים מרכזיים עמדו במרכז הטור השביעי בשש שנותיו האחרונות: פרשת היחסים עם גרמניה ופרשת לבון וגרורותיה עד לפילוג מפא“י.
את עמדתו העקרונית בסוגיה הראשונה קבע נתן אלתרמן כבר עם חתימת הסכם השילומים ב- ,1952כשתמך בהסכם, אך התנגד נמרצות לכל נורמליזציה
של היחסים עם גרמניה, תרבותה ושפתה. להתנגדות עקרונית זו נתן ביטוי
בהיר ונוקב ברבים מטורי הכרך.

בסוגיה השנייה, פרשת לבון וספיחיה, תמך אלתרמן ברציפות בעמדתו העקרונית והנחרצת של בן גוריון בדבר החובה להקים וועדת חקירה משפטית שתבדוק מי אחראי לפרשה, עמדה שהובילה בסופו של דבר לפילוג מפא“י, ובדיעבד גם לקרע בין אלתרמן לביתו העיתונאי “דבר,“ שגרר אחריו, כנראה, גם את קיצו של “הטור השביעי“ בסוף אוקטובר .