יצירה מקורית, מושכת וחווייתית המציגה את המרקם האורבני של ירושלים מזווית ראייה עיצובית פרטנית, המוכרת אך למעטים.

הישראלים אוהבים לעשות על האש בכל הזדמנות, כשגולת הכותרת היא כמובן יום העצמאות. על האש עושים בפיקניק, בחצר הבית ואפילו על המרפסת, אם למשפחה המצומצמת או לזוג חברים, ואם לאירוח רב־משתתפים.

ספר המציע לנו להתפכח מהאשליות המנהלות את חיינו. פרקיו השונים מציעים מגוון מפתחות לחיים ערים ומשוחררים ומורים את הדרך לשינוי 

היפו-כונדר ספר ילדים למבוגרים!

ספר בנוי משלושה פרקים: מנהגים, סימנן וקידושים ומלווה  בתמונות תלת - ממדיות מרהיבות

בני סיידא מגיש מבחר מתוק במיוחד של עוגות נהדרות, ושוב מוכיח שעוגות ביתיות יכולות לנצח

מאוצר ההומור ביידיש (יידישער הומאר), כתוב בארבע שפות: יידיש, עברית, אנגלית ורוסית.

ספר צביעה לשלווה פנימית, אהבה, שמחה ואמונה.

ספר זה מציג באופן בהיר ורהוט הליכים מבוססי מחקר לניהול כעסים עם ילדים ומתבגרים.

מהרבה בחינות זהו מחזה הפתיחה ל"תיאטרון האפי" שיסד ברכט

...מָה אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים עַל הֶעָתִיד?
עַל הזַּמְןַ
עַל הַמֶּרְחָק, עַל מְחָטִים
שְׁנִּנְעָצוֹת בַּסֵּתֶר, בְּכַפּוֹת רַגְלַיִם
עַל הַמֶּרְחָק שֶׁצּוֹלֵב אוֹתָנוּ לְאַרְבַּע הָרוּחוֹת —

אֲנַחְנוּ יְלָדִים. גַּם אַחֲרֵי שָׁנִים הַרְבֵּה.
יְלָדִים, צַלְיָנִים שֶׁל קִירוֹת הַמָּוֶת וְהַחַיִּים,
מִתְאַמְּנִים עַל הַמֶּרְחָק הַנַכְלוּלִי
הַמְפַתֶּה לָבוֹא אֶל זְרוֹעוֹתָיו.

שירתו של שמעון מרמלשטיין עוסקת בקשת עשירה של חומרים ‘מאז’וריים’: מיתוסים, מלחמות ושואה, מלאכים, ציפורים וגרמי שמים, קפקא ויאן פאלאך, אררט ואור כשדים — כל אלה משורטטים בשפה שירית מדוייקת ואמינה, כמידת האדם, קשובה למוזיקה פנימית, עתירת יופי גבישי. הפער בין פרישׂת הכנפיים המרשימה ובין הקול הצנוע הוא אחד ממקורות העונג שבשירים האלה. הדואליות שבין האישי והקרוב להיסטוריה ולמרחבי המחשבה, ובין הנימה השקטה, המהורהרת, למבט השאפתני השלוח הרחק, במקום ובזמן: "הַמֶּרְחָק הוּא זְמַן קָפוּא / בִּקְצוֹתָיו הַלֹּא מְפֹרָשִׁים" — הזמן, שהוא הנושא הגדול, הגלוי והנסתר, ששירי ´מסע אל הפניקים´ מנסים ללכוד, לפרש ולכשף:

וְדַי בְּמַבָּט חָטוּף מַעְלָה
אֶל מְבוֹכֵי שְׁבִיל הֶחָלָב
לְהָבִין כַּמָּה אֲנַחְנוּ כָּאן
רָחוֹק מִשָּׁם
מֵהָרִיק הַקּוֹסְמִי הַמַּקִּיף אוֹתָנוּ
בְּלְחָשִׁים וְרַחַשׁ זְמַן עָבָר
הַבָּא וְשָׁב אֶל תּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ.

״מי שלא מסוגל לחוש את האפסות של הדברים הגדולים שבו,

יתעלם מהגדולה של הדברים הקטנים שבזולת״.

(ספר התה)

מדינת אי במזרח הרחוק, יפן, הטביעה את חותמה על תרבות אסיה במשך אלפי שנים, ובמאתיים השנים האחרונות השאירה את חותמה גם על תרבות המערב. יצירות המופת של יפן השתמרו מאות ואלפי שנים ביפן עצמה, הגיעו למדינות המערב, תורגמו ואומצו על יד הקוראים בארצות השונות.

קובץ זה מביא — במלואן — יצירות מופת מיפן: ״ספר התה״ של קאקוזו אוקאקורה, ״התודעה הבלתי כבולה״ של טקואן סוהו (כולל את ״החכמה הבלתי ניתנת להנעה״, ״מרגליות״ ו״החרב טאיה״, ״בושידו, נשמתה של יפן״ של אינאזו ניטובה. כן מובאים בקובץ מבחר ושירי זן של ריוקן (תרגום המשוררת גבריאלה אלישע) ופרקים מיצירות ספרות קלסית נוספות, כמו ״ספר הכר״ ו״סיפורי אהבה״.

״רק מי שחי כשהוא מוקף ביופי יכול למות בצורה יפה…

אמני־התה הגדולים היו מוכנים להיכנס אל הלא נודע

תוך שאיפה מתמדת להיות בהרמוניה

עם הקצב הגדול של היקום״.

״חָכמַת המזרח: יפן״ נותן ביד הקורא כלי רב ערך להכרת התרבות, הפילוסופיה והרוח הלאומית של מדינת השמש העולה.

לי ממן כותבת שירים מהודקים ומוקפדים על אודות חוויות חיים פרועות ומשלהבות. בכנות גדולה ובלשון בלתי-מאומצת ובלתי-מזויפת, השואבת מן המדרש ומן המקרא, מן התרבות הישראלית ומן השירה העברית החדשה, כותבת ממן על חיפוש אהבה ועל חיים צעירים. שיריה אינם מבקשים לערפל את החוויה שהם שואבים ממנה, אלא להפך: לחשוף טפח.