סיפור צריך להאמין בעצמו, לתכנן, לקוות, להתבדות, להזדקן, להחוויר, להתקמט, לצבור חטאים ומעשים טובים, להתרחש רחוק מכל אפשרות של הצלחה.

השואף אל הכתיבה לא רצה להחמיץ את העולם ולא רצה שיחמיץ העולם אותו. הוא היה מנופח מקוקאין, אבל זה לא הספיק לו. גם לא הספיק חצי בקבוק הוויסקי ששתה. הוא רצה עוד, הוא רצה יותר, הוא רצה הרבה מהכול, כל הזמן. אם כבר הזיה אז עד הסוף, אם כבר ייאוש שיימשך עד קצה הלילה, אם כבר מוות שיהיה במנות גדולות של וויסקי וקוק, ואם חיים? אז בביטול גמור של הכלל ובבטלה מוחלטת של הפרט השרוע על הספה בסטודיו מהרהר את הרהוריו הכבדים. מה שמעניין, מה שמושך את הלב, מה שמרגש, שמקפיא את התענוג האישי ומשכיח את נטל הגולדברגיוּת והאלתרמניוּת, הזהב והזקנה, הפזמון החוזר ורעש פיצוח האותיות בין שפתיו של הפוסח על שתי הסעיפים.

כשנמאס לו מעצמו לבש את ז´קט הקטיפה הכחול ויצא אל האלכוהול שלו, מחזיר לחייו את בנות לילית הכנועות, השובבות, המיואשות, הנפלאות, החכמות, המצחיקות והצמאות לאהבת גבר זונה. גם כשהזין עמד סוף-סוף, זה לא היה הזין הפנימי שלו, גם לא החיצוני, משהו אחר הזדקר כאן, משהו הקשור באגו עלוב, בחיים בזבזניים, בחוסר אחריות, בטיפשות. זו נעימות רפה, רפה מאוד, אבל, אחרי הכול, נעימות.

והנה עכשיו הוא בפירנצה, תקוע עם כתב היד של הסופר הציוני האחרון, כותב את הסיפור שלו.

זהו ספר המשך לספרו של ד"ר רביב ´מפגשים במורד הרוח´. גם כאן מקבל הקורא מנות קטנות וטעימות מהמפגשים שמזמנים המסעות המעניינים על פני יבשות וימים, הן המפגשים עם שייטים עמיתים והן המפגשים עם אנשים שמעולם לא ראו מקום אחר מלבד האי הנידח שעליו הם חיים.
הספר בוחן את מהות האושר וגן העדן בשלושה איים באוקינוס השקט הנחשבים בעיני הסופר כגן העדן: טונגה, סמואה ופיג´י.

בעברית רהוטה, "רזה" ושורטת נכתב רומן חד, בוטה, ועם זאת גם מורכב ואפל

אל הנמל הנסער מגיע מורטגו עיני חתול, הרפתקן תאב קרבות, בשליחותה של עיר מתחרה לטאחוס שלשליטיה מניעים נסתרים משלהם.

עלילת הספר מתרחשת בשנותיה הראשונות של המדינה, באחת מהשכונות הוותיקות של ירושלים, השוכנת משני עברי רחוב יפו ובסמוך לשוק מחנה-יהודה.

אלה וג´ון רובינה נשואים באושר כבר יותר משישים שנה. שניהם בשנות השמונים שלהם, אלה חולה בסרטן וג´ון סובל מאלצהיימר מתקדם. במשך שנים רבות מדי הם מרגישים חנוקים תחת השגחתם של ילדיהם הבוגרים ושל הרופאים שלהם, שמנהלים את חייהם. כעת הם משתוקקים לצאת להרפתקה אחת אחרונה. הם חומקים מביתם שבפרברי דטרויט בקרוואן הישן שלהם, עולים על כביש 66 המיתולוגי, ויוצאים למסע חסר גבולות, מצחיק וקורע לב בדרכיה האבודות והאינסופיות של אמריקה כשהכיוון – דיסנילנד.

סיפור מסעם של אלה וג´ון הוא סיפור מריר-מתוק, כתוב בהומור, בחיבה ובנגיעת אירוניה. הם אמנם נמצאים בסתיו חייהם, אך הם נחושים להוכיח שכאשר מדובר בחיים עצמם, אדם יכול לבקש לעצמו עוד תוספת זמן קטנה בחברת אהוביו – גם אם כולם מסביבו חושבים אחרת.