אָז מָה הַמַּצָּב עִם הָאִימוֹגִ´ים?
עַכְשָׁו תּוּכְלוּ לִפְגֹּשׁ שׁוּב אֶת הָאִימוֹגִ´ים מֵהַסֶּרֶט בַּמַּדְרִיךְ הַמַּקִּיף הַזֶּה לָעוֹלָם הַסּוֹדִי שֶׁבְּתוֹךְ הַטֵּלֵפוֹן שֶׁלָּכֶם. תּוּכְלוּ לָצֵאת לְסִיּוּר בְּטֶקְסְטוֹפּוֹלִיס, לַעֲבֹר אֵצֶל כִּיף וְלִשְׁמֹעַ כַּמָּה מֵהַבְּדִיחוֹת הַיּוֹתֵר מַצְחִיקוֹת שֶׁלּוֹ, אוֹ לִלְמֹד תִּכְנוּת בְּסִיסִי אֵצֶל פִּרְצָה (רַק תִּדְאֲגוּ לְהִתְחַמֵּק מֵרוֹבּוֹטֵי הָאַנְטִי-וִירוּס!). בַּסּוֹף גִ´ין יַעֲזֹר לָכֶם לְגַלּוֹת לְאֵיזֶה אִימוֹגִ´י אַתֶּם הֲכִי דּוֹמִים – אוּלַי אַתֶּם מָאא, וְאוּלַי אַתֶּם דַּוְקָא דּוֹמִים יוֹתֵר לִצְחוֹק הִיסְטֶרִי אוֹ לְמִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ? בְּכָל מִקְרֶה, אֶת הַמַּדְרִיךְ הַזֶּה לֹא תִּרְצוּ לְפַסְפֵס. הוּא גָּדוּשׁ בְּחִידוֹת, מֵידָע, בְּדִיחוֹת וְתַצְלוּמִים מֵהַסֶּרֶט!

כַּמָּה שְׁטוּיוֹת מַייקִי עוֹשֶׂה! קוֹפֵץ מִמְּקוֹמוֹת גְּבוֹהִים, מִסְתַּבֵּךְ עִם הַמּוֹרִים, וְאַף אֶחָד לֹא רוֹצֶה לָשֶׁבֶת לְיָדוֹ בַּכִּתָּה. אִם יִשְׁאֲלוּ אוֹתוֹ, הוּא יַגִּיד שֶׁלֹּא הַכֹּל בְּאַשְׁמָתוֹ.

כשהולכים לאיבוד, לפעמים צריך לשחות נגד הזרם.

מחנה החצויים, המקום הבטוח היחיד לבני האלים, נמצא בסכנה איומה: העץ הקסום השומר עליו הורעל, והגבול שמגן על המחנה נפרץ. רק דבר אחד יוכל לרפא את העץ — גיזת הזהב.

יֶלֶד־חָתוּל רוֹצֶה לִתְפֹּס אֶת הַפַּרְפָּרִים בִּמְהִירוּת,

אֲבָל לְגֵּקוֹ וְלְיַנְשׁוּפוֹנֶת יֵשׁ תָּכְנִית אַחרֶת.

הַאִם יַצְלִיחוּ חַבְרֵי כֹּחַ פִּי.גֵ´יי לְהַסְכִּים בֵּינֵיהֶם

לִפְנֵי שֶׁחֲטִיבַת הַפַּרְפָּרִים שֶׁל יַלְדַּת־הַיָּרֵחַ

תִּשְׁתַּלֵּט עַל הָעִיר?

השם הוא דני. דני מאסלי (תגידו את זה כמה פעמים ומהר).
ככה קוראים לבלוג שפתחתי בעצת אמא שלי כדי "לשחרר קצת עצבים". נו, באמת.
אני אוהב טריוויה, חידות ותעלומות. אולי בהשראת אבא שלי, שהוא בלש פרטי. אבל שום דבר לא הכין אותי למה שקרה אחרי שיום אחד נחתה אצלי חבילה מוזרה עם צופן סודי.

דָּג קָטָן הֶחְלִיט פִּתְאוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ אַחֵר. 

16/7: אם הייתם נתקעים על אי בודד למשך יומיים אילו דברים הייתם לוקחים יתכם חוץ ממים ואוכל

גֵ´ט, הַמָּטוֹס הַמָּהִיר בָּעוֹלָם, אוֹהֵב לִמְסֹר חֲבִילוֹת לִילָדִים בְּכָל רַחֲבֵי הָעוֹלָם. הִצְטָרְפוּ אֵלָיו וּלְצֶוֶת מְטוֹסֵי-הָעָל, שֶׁתָּמִיד מַצִּיל אֶת הַמַּצָּב, בִּמְשִׂימוֹת חֲשׁוּבוֹת בְּמוֹנָקוֹ וּבִשְׁוַיְץ.

תָּמִיד בַּזְּמַן, כָּל הַזְּמַן!

הַסִּפּוּרִים הַגְּדוֹלִים, מְלֵאִים הַרְפַּתְקָאוֹת וּדְמֻיּוֹת בִּלְתִּי נִשְׁכָּחוֹת,

שֶׁיְּלַוּוּ אֶתְכֶם בַּחֲלוֹמוֹת הַיָּפִים בְּיוֹתֵר שֶׁלָּכֶם