יֵשׁ לִי חָבֵר, הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ מַתְחִיל בָּאוֹת י´. תָּמִיד הוּא מוֹצֵא לִי מַה שֶּׁהוֹלֵך לְאִבּוּד. תָּמִיד הוּא מְבַקֵּשׁ בִּשְׁבִילִי מַה שֶּׁקָשֶׁה לִי לְבַקֵּשׁ.
י´ הוּא חָבֵר מַמָּשׁ. אֶפְשָׁר לְפַטְפֵּט אִתּוֹ עַל רוּחַ רְפָאִים וְעַל מִפְלָצוֹת.
הוּא חָזָק, אֲבָל לֹא עִם שְׁרִירִים שֶׁרוֹאִים.
אֲנִי אוֹהֶבֶת לְהִתְעָרֵב אִתּוֹ, לְהִתְפַּיֵּס אִתּוֹ, וְיוֹתֵר מִכָּל  – לָרִיב אִתּוֹ.
פַּעַם בְּיוֹם חֲמִשִּׁי בָּעֶרֶב, י´ אָמַר לִי: "שְׁלוֹמִית, קְחִי אֶת שִׁירֵי הָאַהֲבָה וְהַחֲבֵרוּת שֶׁלָּךְ, עֲשִׂי מֵהֶם סֵפֶר בְּמַתָּנָה, וְאַל תִּשְׁכְּחִי לִכְתֹּב:
"זֶה בִּשְׁבִיל יוֹנָתָן".
יוֹנָתָן וַאֲנִי בָּחַרְנוּ בִּשְׁבִילְכֶם, שִׁירִים לְעַכְשָׁיו וְשִׁירִים לְאַחַר כָּך.
בַּמַּהֲדוּרָה הַמֻּרְחֶבֶת נְשִׁיקָה בַּכִּיס וְעוֹד נְשִׁיקָה הוֹסַפְנוּ שִׁירֵי אַהֲבָה וַחֲבֵרוּת חֲדָשִׁים, בֵּינֵיהֶם שִׁירִים שֶׁהִקְלִיטוּ אָרִיק אַינְשְׁטֵיין וִיהוֹרָם גָּאוֹן.
               
                                      שִׁמְרוּ אֶת הַחִבּוּק שֶׁלִּי בַּשַּׁרְווּל
                                      וְאֶת הַנְּשִׁיקָה שֶׁלִּי בַּכִּיס.

רחוב ארנון הוא רחוב קטן בתל-אביב שבו גרה במשך כעשרים שנה המשוררת והסופרת לאה גולדברג.

את מעשה בקיפוד יצרה יהודית יחזקאלי בעקבות מעקב שערכה אחר קיפודים. זהו סיפור מציאותי מחורז ומלווה בצילומים מאורח חייו של הקיפוד. העלילה מתפתחת ברצף ויוצרת מתח, סקרנות והזדהות מרגע החיזור, ההמלטה והחיפוש אחרי מזון ומקורות מחיה.

דנה סיפרה לי אתמול סוד, שהיא נולדה מביצה של תנין. לפעמים היא אומרת כאלה שטויות , וחושבת שאני מאמין.

בן לא סובל את ערבי שישי, אז ההורים שלו יוצאים לבלות ומשאירים אותו אצל הסבתא המשעממת שלו. כל זה משתנה לילה אחד כשבן  מגלה שסבתא מסתירה ממנו סוד מפתיע ואפל. מה יעשה?

חכיתי שהכורסא תגמור ת´משז וביקשתי מסבא עוד פעם. זו קצת בעיה, כי בפעם השניה היא יכולה לעוף.

“אַתֶּם לֹא מְבִינִים”, אוֹמֶרֶת רוּתִי,
“יֵשׁ מִפְלֶצֶת כְּחֻלָּה עִם אַף כָּתֹם,
וּבְרֶגַע שֶׁאֲנִי עוֹצֶמֶת עֵינַיִם ־
הִיא נִכְנֶסֶת אֵלַי לַחֲלוֹם”.