גלגלונת עברה לגור במקום כל כך זר.
הנוף חדש, השפה חדשה, וכל המילים שהיא שומעת סביבה רק דוקרות אותה.

פִּינזְלֶ מְצַירֵּ יפֶָה כלָּ כךָּ,ְ חושֵֹׁב טָפִיטִי. גםַּ הואּ,
הַסּורִּיקָטָה הַקָּטָן, הָיהָ רוצֶֹה לְצַירֵּ כמְּו חֲבֵרו הַטּובֹ.
ואְָז צָץ בְמּוחֹו שֶׁל טָפִיטִי רַעְיוןֹ: הַיוםֹּ הואּ יהְִיהֶ פִּינזְלֶ!
"אֲבָל אִם אַתָּה אֲניִ – אָז מִי אֲניִ?" שׁואֵֹל פִּינזְלֶ הַמֻּפְתָּע,
ומִּידָּ מַחְלִיט לַהֲפךֹ לְהודֹ מַלְכותּו הָאַרְיהֵ, הַמֶּלֶך קופִֹי. גםַּ הַחַיותֹּ הָאֲחֵרותֹ
בַסָּּואָנהָ מִצְטָרְפותֹ לַמִּשְחָׂק, וכְלָ אַחַת מַחְלִיטָה מִי הִיא הַיוםֹּ.
סִפּורּ נפְִלָא ומְּשַׁעֲשֵׁעַ, עִם אִיוּרִּים מְלַבְבִּים,
עַל מִשְחֲׂקֵי תַּפְקִידִים וזְהֶותּ עַצְמִית.

קונר ואלכס חייבים לנצח בקרב המכריע עם האיש במסכה כדי להציל את ארץ האגדות! אך נראה כי הפעם המשימה העומדת בפניהם בלתי אפשרית.

בעולם שבו כולם חושבים אותו דבר, מחפש את המקום שבו הזמן נגמר, מנסה להתקדם בתוהו הגדול, להיות חזק ולא ליפול....

איך מתמודדים עם הצורך של הילדים לשבת מול מסכים הרבה מעבר לרצוי?

זאת תקופת מלחמת אזרחים. ספינות החלל של המורדים, שתקפו מבסיס סודי, זכו לניצחון ראשון כנגד האימפריה הגלקטית.

הַנְּסִיכָה אֵלֵנָה מֵאָוָלוֹר לוֹמֶדֶת אֵיךְ לִמְלֹךְ וְנִקְלַעַת עַל הַדֶּרֶךְ לְהַרְפַּתְקָאוֹת מְסַמְּרוֹת שֵׂעָר, מַפְתִּיעוֹת וּמְשַׁעַשְׁעוֹת. הִצְטָרְפוּ אֶל יוֹרֶשֶׁת הָעֶצֶר הֲכִי אַמִּיצָה וַהֲכִי נֶחְמָדָה שֶׁיֵּשׁ, שֶׁיַּחַד עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ וַחֲבֵרֶיהָ, וּבְעֶזְרַת גַ´קְוִוינִים מְעוֹפְפִים, מַצְלִיחָה לְהֵחָלֵץ מִכָּל צָרָה וְלִמְצֹא פִּתְרוֹן לְכָל בְּעָיָה.

כבר 20 שנה שולטים המֶנְטַלוּלִים בשדות הגלידה ובמכרות אגוזי הקרח, ולא מניחים לאף אחד לטעום גלידות בטעמים.

זוכי פרס אתגר לכודים בקרב מוחות קטלני עם אויב מסתורי שאינו חושש להרוג.הם גילו באיחור שהאות הראשון ניבא מתקפות הרות-אסון שהותירו את מצרים באנדרלמוסיה.

מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּשֻׁלְחָן כָּחֹל אֶחָד וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה דִּמְיוֹן?  חֲלוֹם עַל שֻׁלְחָן כָּחֹל, סֵפֶר חָדָשׁ בַּסִּדְרָה לְפָעוֹטוֹת פְּרִי עֵטוֹ שֶׁל אָמִי רוּבִּינְגֶר, הוּא מַסָּע קָסוּם עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן שֶׁהוֹפֵךְ לְכָל דָּבָר וּמוֹבִיל לְכָל מָקוֹם. 

מַתִּי שְׂמֵחָה וְנִרְגֶּשֶׁת כְּשֶׁמִּשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל דּוֹד וֶז מַגִּיעָה לְבִקּוּר. הָאוֹרְחִים מֵאוֹסְטְרַלְיָה עוֹשִׂים אֶת הַחַיִּים בְּבֵית מִשְׁפַּחַת בָּטֶרְפִילְד סוֹעֲרִים וְרוֹעֲשִׁים עוֹד יוֹתֵר מֵהָרָגִיל, וֲתחרות הבִּישול והאפִיה בעִצומה.

אִיזָבֶּלָה ואמא שלה אספו אותי היום מוקדם בדרך לבית־הספר. מתברר שיש שני מועדונים חוץ־לימודיים שהפגישות שלהם נערכות בבוקר, והבוקר אִיזָבֶּלָה הכריחה אותי להצטרף לשניהם.

אני באמת מתחילה לשאול את עצמי אם הרעיון לצרף את אִיזָבֶּלָה לכל הסיפור הזה באמת היה רעיון כזה טוב.

עתיד מושלם חשוב לי, כמובן, אבל אם העתיד של אִיזָבֶּלָה יהיה מושלם יותר משלי, אני אצטרך להקדיש חלק מהעתיד שלי לניסיונות לחבל בעתיד שלה.

תשמע, אני יודעת שזה לא כל־כך נחמד מצדי, אבל אִיזָבֶּלָה ואני חברות ממש קרובות, וזה בדיוק מה שחברות קרובות עושות.