סיפורה של קהילה יהודית רבת-פנים – ראשיתו בעת העתיקה באזורים שמצפון לים השחור, ועד לאחר קריסת ברית המועצות בשלהי המאה העשרים.

חושף את סיפורה הייחודי של התנועה הפרנקיסטית, תנועה יהודית אפיקורסית שצמחה בפולין והתפשטה במרכז אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18.

התיישבות יהודית חקלאית בקפריסין 1883-1939

כשישים אלף איש, אחד מכל עשרה, היה מניין הפליטים היהודים במלחמת העצמאות. המלחמה עקרה אותם

אישים שעצבו את פני היהדות החרדית בישראל

בהתחדשות חגיגות הסהרנה יוצאי כורדיסטאן סוגרים ופותחים גבולות עם ה"אחר", בעת ובעונה אחת. זו זהות דואלית המושרשת בייחודיות אתנית מצד אחד ובישראליות מצד שני;

בתודעה העממית, כמו גם במחקר, נהוג לקשור את "החסידות" עם אמונה ב"השגחה פרטית" פשוטה. הספר בוחן קשר זה בדרושים של חכמים בני הדור השני והשלישי של החסידות: המגיד ממעזריטש, ר´ יעקב יוסף מפולנאה ור´ מנחם נחום מטשרנוביל.

מילות הקסם "אזן מלין תבחן" – שאבן עזרא עצמו מצטט מאיוב ל"ד, 3 – מיטיבות לבטא את אחיזתו האיתנה של ראב"ע בדרך הפשט, הבוטחת בכך שאוזנו של המפרש, הבקיא במקרא ובלשונו וכפוף לצווי ההיגיון והסבירות, אכן מיטיבה לשמוע את דברו של הכתוב לאמיתו. מטרת הספר היא לא רק לכנס שלושה-עשר ממחקריו של המחבר על דרכו הפרשנית של בעל הפשט הגדול, ולפרסם לראשונה בעברית שלושה שראו אור רק באנגלית, אלא גם לתקנם, לעדכנם, להשלימם ולהרחיבם. ההפניות הפנימיות וארבעת המפתחות מבריחים את פרקי הספר ועושים אותו במידה רבה לחטיבה אחת. הספר עוסק בשאלות-היסוד של פרשנות אבן עזרא ותפיסת הדרש, הגדרת הפשט, יחסי הגומלין עם קהל היעד, סודות ורמזים, לחצים פולמוסיים ובקשת האמת, ביקורתיות ושמרנות, המחלוקת העקרונית עם חכמי התלמוד (בעיקר רשב"ם), יחסו להיסטוריה ולמדעים, הפרשן בכבלי זמנו, המפרש שהיה למפורש ותולדות כתיבת פירושים לפירושיו