בדומה לסירקה טורקה, אווה קילפי ואונו קיילאס, פנטי הולפה שנולד בצפון פינלנד בשנת 1927, הוא אחד מגדולי המשוררים הפינים במאות העשרים והעשרים ואחת. הולפה פילס לעצמו דרך מקורית וייחודית באמירותיו המעמיקות והנועזות על מקום האדם בעולם, על יחסיו המורכבים עם סובביו, על זיקותיו לבני מינו ועל קשריו עם עולם החי. שיריו שתורגמו לשפות רבות וזכו לתהודה הן במולדתו והן מחוץ לגבולותיה מצליחים להדהד גם בלב אנשים שעולמם התרבותי רחוק מאוד מארצות הצפון ומספרותן.

צַעַד קָרוֹב יוֹתֵר

אִם בַּקִּיּוּם וּבִרְסִיסוֹ, בַּחַיִּים,

יֵשׁ דַּעַת, הֲרֵיהִי פַּחַד וָאֹמֶץ,

אֹמֶץ עַל אַף הַפַּחַד. אֲנִי מוֹשִׁיט צַוָּאר

אֶל הַמּוּדָעוּת וּמַגִּיעַ אֶל אוֹר הַסַּנְוֵרִים

שֶׁל הַמָּוֶת. בְּכָל זֹאת אֶבְנֶה פִּירָמִידוֹת

מֵחֳמָרִים מִזְדַּמְּנִים, בַּיּוֹם אַחַת,

בַּלַּיְלָה אַחֶרֶת, וּשְׁתֵּיהֶן יִקְרְסוּ. אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת

וּבְכָל זֹאת מַתְחִיל. בְּכָל זֹאת אֲנִי אוֹהֵב, אִם כִּי

אִבַּדְתִּי אֶת תִּקְוָתִי אֶלֶף פַּעַם. אֲנִי יוֹדֵעַ

שֶׁבְּכָל פַּעַם אֲנִי צַעַד קָרוֹב יוֹתֵר לַתִּקְוָה.