סתיו תשע"ח 2017

אנתולוגיה מוארת של שירים על שתיקות

משירתם של חמישה משוררים ליריים מרכזיים יווניים מהמאה השישית לפנה"ס: סְטֶסִיכוֹרוֹס, אִיבִּיקוֹס, סִימוֹנִידֶס, קְסֶנוֹפָנֶס והִיפּוֹנַקְס.

בכרך זה  בא לסיומו מפעל הכינוס השלם של “הטור השביעי“ במתכונתו הכרונולוגית והמוערת. אלא שכרך זה שונה מבחינה ספרותית מחמשת הכרכים שקדמו לו: בעוד שעד יוני 1959 נכתב הטור השביעי לרוב כטור שירי, הרי שממועד זה נכתב הטור בפרוזה.

שני נושאים מרכזיים עמדו במרכז הטור השביעי בשש שנותיו האחרונות: פרשת היחסים עם גרמניה ופרשת לבון וגרורותיה עד לפילוג מפא“י.
את עמדתו העקרונית בסוגיה הראשונה קבע נתן אלתרמן כבר עם חתימת הסכם השילומים ב- ,1952כשתמך בהסכם, אך התנגד נמרצות לכל נורמליזציה
של היחסים עם גרמניה, תרבותה ושפתה. להתנגדות עקרונית זו נתן ביטוי
בהיר ונוקב ברבים מטורי הכרך.

בסוגיה השנייה, פרשת לבון וספיחיה, תמך אלתרמן ברציפות בעמדתו העקרונית והנחרצת של בן גוריון בדבר החובה להקים וועדת חקירה משפטית שתבדוק מי אחראי לפרשה, עמדה שהובילה בסופו של דבר לפילוג מפא“י, ובדיעבד גם לקרע בין אלתרמן לביתו העיתונאי “דבר,“ שגרר אחריו, כנראה, גם את קיצו של “הטור השביעי“ בסוף אוקטובר . 

הַיְקוּ הוא שיר קצר, בן שבע-עשרה הברות כאשר נכתב ביפנית, המבטא תחושה או תובנה פנימית של המשורר בעקבות אירוע שחווה, בדרך כלל במגעו עם הטבע. השיר הוא מעין צילום של רגע, שחלף ולא יחזור עוד.

כרך זה מכנס את שירתה של אגי משעול בעשור שבין 2005 ל– 2015 . כלולים בו קובצי השירה מומנט (2003), ביקור בית (2009), סידור עבודה (2012), וערה (2013), כולם בהוצאת הקיבוץ המאוחד. כמו כן כלולים בכרך שירים חדשים שטרם כונסו בְּספר.

״מי שלא מסוגל לחוש את האפסות של הדברים הגדולים שבו,

יתעלם מהגדולה של הדברים הקטנים שבזולת״.

(ספר התה)

מדינת אי במזרח הרחוק, יפן, הטביעה את חותמה על תרבות אסיה במשך אלפי שנים, ובמאתיים השנים האחרונות השאירה את חותמה גם על תרבות המערב. יצירות המופת של יפן השתמרו מאות ואלפי שנים ביפן עצמה, הגיעו למדינות המערב, תורגמו ואומצו על יד הקוראים בארצות השונות.

קובץ זה מביא — במלואן — יצירות מופת מיפן: ״ספר התה״ של קאקוזו אוקאקורה, ״התודעה הבלתי כבולה״ של טקואן סוהו (כולל את ״החכמה הבלתי ניתנת להנעה״, ״מרגליות״ ו״החרב טאיה״, ״בושידו, נשמתה של יפן״ של אינאזו ניטובה. כן מובאים בקובץ מבחר ושירי זן של ריוקן (תרגום המשוררת גבריאלה אלישע) ופרקים מיצירות ספרות קלסית נוספות, כמו ״ספר הכר״ ו״סיפורי אהבה״.

״רק מי שחי כשהוא מוקף ביופי יכול למות בצורה יפה…

אמני־התה הגדולים היו מוכנים להיכנס אל הלא נודע

תוך שאיפה מתמדת להיות בהרמוניה

עם הקצב הגדול של היקום״.

״חָכמַת המזרח: יפן״ נותן ביד הקורא כלי רב ערך להכרת התרבות, הפילוסופיה והרוח הלאומית של מדינת השמש העולה.

בעֵבֶר אמיר אור תרגם בחר וכינס ממיטב השירה העולמית החל בקלסיקה העתיקה ועד משוררי ימינו. באסופה זו מתרגומיו הנבחרים הוא מזמין אותנו למסע תרבות מרתק: "עֵבֶר" מביא אל העברית בתִרגום רענן נכסי צאן ברזל של היצירה העולמית מארבע יבשות, ובין השאר מיצירות המופת של סאפפו, קטולוס, רוּמי, שייקספיר, גתה, טגור, ייטס, ג´וּבראן, פאונד, וקארבֶר.

מלבד תרגומיו של אור מיוונית עתיקה, לטינית ואנגלית, כלולים ב"עֵבֶר" גם שירים מאכדית, צרפתית, יפנית, גרמנית, ערבית, רוסית ושפות נוספות, שתרגם אור בשיתוף עם אריאל הירשפלד, נתן וסרמן, סאלוה נקארה, מרגלית פינקלברג ועוד.

 
אֵלֶּה אוֹמְרִים גְּדוּד עָרוּךְ שֶׁל רוֹכְבִים,
אֵלֶּה - שֶׁל רַגְלִים, וְאֵלֶּה - שֶׁל סְפִינוֹת
הַיָּפֶה הוּא מִכֹּל עַל הָאֶרֶץ הַשְּׁחוֹרָה;
וַאֲנִי אוֹמֶרֶת: זֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ אוֹהֲבוֹ.

הספר נועד להפגיש קוראים עם מכלול כתביו של רייך, דרך האמירה בשיר הבודד, להגיע לכוונותיו הפואטיות, ממבט של קורא-פרשן.

מבחר

בספר מכונסים: מחקרים, מסות ורשימות שעניינם - הספרות העברית, ספרות העולם ותרגום ספרותי.