משטרת שטוקהולם מנסה לפענח מוות בדירה יוקרתית. האם מדובר בהתאבדות או ברצח? בעבריין או באזרח? האם היה זה איש חוק או סתם עובר אורח? בעידן של הברחות סמים ממזרח אירופה למערבה, שבו משחקת שבדיה תפקיד מרכזי, לא ברור עוד מי הפושע ומי איש המשטרה, מי המרגל של המאפיה שהסתנן לשורות החוק ומי הסוכן שהצליח להעמיד פני איש חוק.

לואיז פבר בת השלושים רוצה לראות את העולם, ומאחר שעבודתה אינה מאפשרת לה מסעות רחוקים, היא מחליטה להביא את העולם אליה ורושמת את הדירה שבה היא מתגוררת באתר שיתופי למטיילים. יפה ההמצאה הזו של האתר השיתופי - באים מטיילים מרחוק ומקרוב, מתארחים, משוחחים אתך בשפה שלך ובשפות אחרות, וכשיעזבו ישוגרו אליך התודות בעבור האירוח החינמי על גבי גלויות ידידותיות. אין ביטוי מוצלח מזה לכוחה ההרמוני של התקשורת הגלובלית.

אלא שמהר מאוד מוצאים את עצמם לואיז ושני אחיה דחוקים בדירה עם חמישה-עשר אורחים קרואים יותר ופחות, כשבחוץ סערת שלגים שכמוה לא נראתה מאז ימי המבול. ובשעה שחלונות ותריסים נעקרים ממקומם ואמצעי קיום חיוניים מפסיקים לפעול, מתגלים החיים בתיבת הנוח המודרנית הרבה פחות נוחים והרמוניים מכפי שמי מהם ציפה.

ניסיונה המיני הראשון עם הנער שאהבה הסתיים כמעט לפני שהתחיל כשהמסכן הגיע לבית החולים בגלל אלרגיה איומה ללאטקס. בפעם השנייה היא שכבה עם בחור שגמר תרתי משמע, כלומר, גם גמר וגם מת תוך כדי כך, בגלל מחלת לב לא-מאובחנת. 

ספר שני בטרילוגיית הדודנים או´דווייר. אודות הארץ אליה אנו נמשכים, אודות המשפחה שאנו לומדים להוקיר,