ספר ראשון בטרילוגיה האירוטית המצליחה
גידאון קרוס פרץ לחיי כמו ברק באפלה... הוא היה יפה-תואר ומבריק, קשוח וסקסי בטירוף. נמשכתי אליו כמו שלא נמשכתי לאף אחד או לשום דבר אחר בחיי.

לואיז פבר בת השלושים רוצה לראות את העולם, ומאחר שעבודתה אינה מאפשרת לה מסעות רחוקים, היא מחליטה להביא את העולם אליה ורושמת את הדירה שבה היא מתגוררת באתר שיתופי למטיילים. יפה ההמצאה הזו של האתר השיתופי - באים מטיילים מרחוק ומקרוב, מתארחים, משוחחים אתך בשפה שלך ובשפות אחרות, וכשיעזבו ישוגרו אליך התודות בעבור האירוח החינמי על גבי גלויות ידידותיות. אין ביטוי מוצלח מזה לכוחה ההרמוני של התקשורת הגלובלית.

אלא שמהר מאוד מוצאים את עצמם לואיז ושני אחיה דחוקים בדירה עם חמישה-עשר אורחים קרואים יותר ופחות, כשבחוץ סערת שלגים שכמוה לא נראתה מאז ימי המבול. ובשעה שחלונות ותריסים נעקרים ממקומם ואמצעי קיום חיוניים מפסיקים לפעול, מתגלים החיים בתיבת הנוח המודרנית הרבה פחות נוחים והרמוניים מכפי שמי מהם ציפה.

צייר אמריקאי יהודי צעיר, מורד במשפחתו החרדית ועובר לפריז בתחילת שנות השלושים כדי ללמוד באקדמיה לאמנויות.

בשנת 1906 הודפסו בוינה, בהוצאה פרטית, 500 עותקים של ספר ארוטי, בשפה הגרמנית.
 

הספר החדש (הרביעי במספר) בסדרת הספרים המפורסמת על הבלש הבריטי המפורסם בעולם ועוזרו המסור.