על אמונה שלאחר התוהו

חושף את סיפורה הייחודי של התנועה הפרנקיסטית, תנועה יהודית אפיקורסית שצמחה בפולין והתפשטה במרכז אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18.

הספר הוא מסע היסטורי העוקב אחר התפתחותה של דת האסלאם כמערכת של אמונות ושל פולחן שמשפיעים על חייהם של מיליארדים. לא פחות מכך זהו מסע אל המאמינים המפיחים בדת זו חיים, ומעצבים אותה בפרשנותם ובאופן בו הם מקיימים אותה יום-יום ושעה שעה, למעלה מ-1400 שנה.

היריעה העשירה שנפרשת בפני הקורא מדגישה את הריבוי שבתרבות המוסלמית. הקהילות המוסלמיות דוברות בקולות רבים ששורר ביניהם מתח מתמיד. הקורא יוכל לפגוש כאן את קולות ההלכה הלמדניים ואת הקולות המיסטיים החווייתיים, את אלה התובעים חומרה חסרת פשרות ואת אלה הקוראים למתינות ולפשרנות. הקולות הללו מתחלפים ומשתנים מעת לעת וממקום למקום. הם מתחרים זה בזה ומשלימים זה את זה, יוצרים בצוותא תרבות רבת פנים וגוונים.

ספר נדיר ומרגש זה כולל כמאתיים אלתורים ﬠל פסוקים ידוﬠים מהתנ"ך. אלה הם סיפורים קצרצרים

מקדש אדם - אדריכלות מקודשת איטליה-ירושלים. הספר יקח אתכם למסע מופלא.

אסופת כתבים ייחודית זו, אשר אין שני לחשיבותה, מביאה לראשונה בפני קוראי העברית מבחר רחב ומגוון של חיבורים המתעדים את אמונתם ותפיסת עולמם של הנוצרים הגנוסטים אשר חיו בעולם היווני-רומי של המאות הראשונות לספירה. כל החיבורים העתיקים הכלולים באסופה זו נכתבו בין המאה ה-2 למאה ה-4 לספירה בשפה היוונית, אולם ביחס לחלק נכבד מהם שרד רק, או בעיקר, תרגום קופטי מאוחר.

האסופה פותחת בשני חיבורים ("על ממשות השליטים" ו"חזון אדם") המספרים מחדש, ובאופן שונה מאד מהמוכר, את מיתוס הבריאה המקראי, תוך כדי שזירת רעיונות מן העולם היווני-רומי. זו היסטוריה רוויזיוניסטית במלוא מובן המילה השואפת אחת ולתמיד למסור את "הסיפור האמיתי" מאחורי שקריו של האל הבורא ושליחיו. זו גם מטרתם של שני החיבורים העוקבים, "בשורת יהודה" ו"הבשורה על פי מרים", אלא שכאן מדובר בהיסטוריה של הנצרות ובתפקידו של ישוע עלי אדמות. עוד כלולים באסופה: "הרעם: שכל מושלם"; תיאורו המרתק של אב הכנסיה אפיפניוס מסלמיס את הגנוסטים ה"בורבוריטים"; עדותו של קלמנט מאלכסנדריה על קיומה של בשורה סודית על פי מרקוס; "אגרת תלמי לפלורה" ו"הבשורה על פי תומאס".

לאסופה מצורפת הקדמה מפורטת על הדת הגנוסטית והקשרה ההיסטורי, ולכל חיבור מוקדם מבוא והצעות לעיון נוסף. כאחרית דבר לאסופה מובא אחד החיבורים החשובים של החוקר והפילוסוף האנס יונס, אשר משווה בין הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית לדת הגנוסטית העתיקה.

הספר בראשית הוא המאמין בוחן מחדש את שאלת היחס שבין המאמין לבין אמנותו. הספר מתמודד עם הפרדוקס האופייני לחיים הדתיים: בחיים אלה האל נתפס כיש הראשוני ואילו האדם כיש המשני התלוי בו בכל היבט של חייו. אבל ההכרה באלוהותו של האל היא הכרתו של המאמין, ובאופן דומה מימוש החובה הדתית מותנית בהכרעתו של המאמין להכיר בחובה הדתית ולראות באל יש הראוי לעובד. יתר על כן, פרשנות העולם הדתי היא פרשנות האדם המאמין. הטקסטים המקודשים, המערך הנורמטיבי והליטורגיה ספוגים בתפיסות היסטוריות, תרבותיות וריאליות של בני-אדם, יחידים וחברות. אין עמדה דתית שאינה מותנית בהקשר הרמנויטי ממשי זה. גם אם האמונה היא התגברות וחריגה ממצב אנושי מסוים, במיוחד המצב של אי האמונה, היא אינה יכול להיות התגברות על המצב האנושי.

הספר בראשית הוא המאמין טוען שגם אם האמונה היא פעולה של האדם המאמין היא אינה מובילה לשלילת משמעות החיים הדתיים או לערור הנאמנות והמחויבות הדתית. הספר מבקש להציג את הטענה כי דווקא בתוך הראשוניות ההכרתית, האתית והפרשנית של המאמין מתממשת ראשוניותו הישותית של האל כריבון ומצווה. הפרדוקס של החיים הדתיים הוא המסלול שבתוכו מתממש מהפך זה שבו האל נעשה ליש הראשוני שהמאמין מקבל את ריבונותו. טענה זו נבחנת הן באמצעות ניתוח תיאורם של מאמינים על אמונתם, והן באמצעות ניתוח פנומנולוגי ואנליטי של האמונה עצמה. הספר הוא אפוא ניסיון לקרוא מחדש את ניסיונם הממשי של בני-אדם מאמינים, ולהחזיר את האמונה למרחב החיים האנושיים.

נקודת מבט לא צפויה על היחס לעם ישראל התנ"כי בתרבות הגרמנית הנוצרית בעידן הנאורות, ועל המשמעויות שהוענקו במאה השמונה עשרה להיסטוריה העברית הקדומה.