הארמית היהודית הארץ-ישראלית היא הלשון שדיברו וכתבו יהודי ארץ ישראל בתקופת התלמוד ולאחריה (המאות ה3 - 8 לסה``נ) עד שהחליפה אותה הערבית. היצירות העיקריות מתקופה זו נתחברו (במלואן, כגון התרגומים הארץ-ישראליים או בחלקן, כגון התלמוד הירושלמי והמדרשים הארץ-ישראליים) בלשון זו.

יתרונו של מילון זה על-פני שאר המילונים הכוללים את אוצר הלשון הארמית היהודית הארץ-ישראלית שקדמו לו, בכך שהוא ניזון מן התגליות החשובות שבספריות אירופה ושבגניזה הקהירית, שנודעו רק מסוף המאה ה19- והעשירו את המקורות לאוצר הניב הארמי הזה. בסיסו של המילון אפוא הוא הקורפוס המלא של כל הטקסטים (שלא היו בידי מחברי המילונים הקודמים) שנכתבו בניב ארמי זה.

המילון החדש כולל כ-6,000 ערכים, ומצורף לו מפתח של מראי המקורות המפנים לערך במילון.

מילון זה נחוץ אף חיוני לכל חוקר העוסק בארמית ובשפות השמיות, בספרות חז``ל, ובלשונות ארץ ישראל בעת העתיקה.