מתח ומסתורין ביערות האמזונאס. פרופ´ ארנסט ווייל, מרצה מתוסכל באוניברסיטה, יוצא בעקבות כתב יד עתיק ומסתורי המתגלגל לידיו.

בערוב ימיה כותבת אווה רייך את זכרונותיה ביומן. היא מבקשת להעבירו לאחר מותה אל אבנר בוק, האחראי על בית העלמין בקיבוץ משמר העלייה, אדם זר לכאורה, ואף מבקשת שיספיד אותה.
קריאת היומן מערערת את עולמו השביר של אבנר. הוא מרגיש כאילו אווה הציבה מול פניו מראה, שמחייבת אותו להתמודד סוף-סוף עם עברו ועם הסודות הגדולים של חייו.
בפני אבנר, וכן בפני הקורא, נפרסים מעגלי חייה המרתקים של אווה, הכתובים בשפה קולחת וברגש רב, החל בלידתה בגרמניה שלפני המלחמה ועד אחרית ימיה בישראל. סוד הקשר בין אווה רייך לאבנר בוק נשמר לכל אורכו של הספר, ונחשף רק לקראת סיומו באופן מפתיע ומצמרר, המהווה את רגע השיא של הספר.
תיעוד חייה של אווה רייך ביומן מבוסס בחלקו על סיפור חיים אמִתי.

אלה וג´ון רובינה נשואים באושר כבר יותר משישים שנה. שניהם בשנות השמונים שלהם, אלה חולה בסרטן וג´ון סובל מאלצהיימר מתקדם. במשך שנים רבות מדי הם מרגישים חנוקים תחת השגחתם של ילדיהם הבוגרים ושל הרופאים שלהם, שמנהלים את חייהם. כעת הם משתוקקים לצאת להרפתקה אחת אחרונה. הם חומקים מביתם שבפרברי דטרויט בקרוואן הישן שלהם, עולים על כביש 66 המיתולוגי, ויוצאים למסע חסר גבולות, מצחיק וקורע לב בדרכיה האבודות והאינסופיות של אמריקה כשהכיוון – דיסנילנד.

סיפור מסעם של אלה וג´ון הוא סיפור מריר-מתוק, כתוב בהומור, בחיבה ובנגיעת אירוניה. הם אמנם נמצאים בסתיו חייהם, אך הם נחושים להוכיח שכאשר מדובר בחיים עצמם, אדם יכול לבקש לעצמו עוד תוספת זמן קטנה בחברת אהוביו – גם אם כולם מסביבו חושבים אחרת.