רשימות אלג´יריות הוא מסמך מרתק, שמעלה הגדרה חדשה של תפקיד האינטלקטואל בחברה דמוקרטית:

ארבעת המכתבים לידיד גרמני, שנכתבו בזמן הכיבוש ונועדו לפרסום מחתרתי, כבר טומנים בחובם את המשנה של הדבר ושל האדם המורד. המכתבים חוסים תחת הגותו של סנאנקור, שבנוסחה מרתקת סיכם את הפילוסופיה של המרד: "האדם הוא בן תמותה, קרוב לוודאי; אבל הבה נמות מתוך מחאה, ואם נכון לנו האין, אל נעמיד פנים שצדק הוא!"

מרסו, פקיד צעיר שחי באלג`יר, רוצח אדם "בגלל השמש", ועל שני אלו נשפט ונידון למוות "בשם העם הצרפתי" - סיפור תמוה ומוזר, ששום דבר אינו מובן בו לאשורו ואף-על-פי-כן הוא מרתק ונקרא בנימה עצורה מתחילתו ועד סופו.