"דֻּבִּי–פֹּה–וָשָׁם מִתְגּוֹרֵר עַל הַמַּדָּף,  וּלְכָל יַלְדֵי הַגַּן הוּא חָבֵר וְגַם שֻׁתָּף." עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד מִתְגַּלְגֵּל דֻּבִּי וְנוֹפֵל מִתּוֹךְ הַתִּיק שֶׁל דָּן. 

פַּעַם‭ ‬בְּשָׁבוּעַ‭ ‬הוֹלֶכֶת‭ ‬נֶל‭ ‬הַכַּלְבָּה‭ ‬הַבַּלָּשִׁית‭ ‬לְבֵית‭ ‬הַסֵּפֶר‭ ‬וּמַקְשִׁיבָה‭ ‬לַיְּלָדִים‭ ‬הַקּוֹרְאִים‭ ‬מִתּוֹךְ‭ ‬סְפָרִים‭.‬ בֹּקֶר‭ ‬אֶחָד‭ ‬הֵם‭ ‬מַגִּיעִים‭ ‬לְפִנַּת‭ ‬הַהַקְרָאָה‭ ‬בַּכִּתָּה‭ ‬וְ‭... ‬כָּל‭ ‬הַסְּפָרִים‭ ‬נֶעֶלְמוּ‭!‬ מִי‭ ‬לָקַח‭ ‬אוֹתָם‭? ‬וְלָמָּה‭?‬