שמעון פרס מודאג. עתידה של המדינה הציונית-יהודית-דמוקרטית עוד לא הובטח. את הפתרון הוא רואה במדינאות אמיצה הקוראת את המציאות. ערגתו לדוד בן-גוריון היא בעיקר ערגה למנהיגות בעלת מודעות היסטורית וכושר הכרעה.