בחורף 1939 פוגש קונסול יפן בקובנה, צ´יאוּנֶה סוּגִיהארָה את סוֹלי, ילד יהודי חביב. בתמימותו, מזמין סולי את הקונסול לחגוג את חג החנוכה עם משפחתו והקונסול מקבל את ההזמנה. כך התחילה ידידות חמה בין הקונסול סוּגִיהארָה לבין סולי ומשפחתו.

בינתיים גרמניה הנאצית כובשת מדינה אחר מדינה. אלפי פליטים יהודים בורחים למדינה הקטנה - ליטא, אך לכולם ברור שבקרוב הנאצים יכבשו גם אותה. הפליטים מבינים שהדרך היחידה להינצל היא דרך יפן אך ממשלת יפן מסרבת להעניק להם אשרות כניסה.

סוּגִיהארָה שכל חייו ציית לחוקי מדינתו לא ישן בלילות – כיצד ינהג? אם יציית לממשלתו יישלחו אלפי היהודים אל מותם, ואם ינהג כצו לבו, יחתום על האשרות ויציל את חיי הפליטים, יסכן את עצמו ואת משפחתו. סוּגִיהארָה, בתמיכתה של אשתו החליט להציל את הפליטים היהודים.

לימים, כשנשאל מדוע נהג כך אמר: “חשבתי לעצמי – אינני יכול לתת לבני-האדם הללו למות. יהא העונש שאקבל אשר יהא, עליי לפעול על פי צו מצפוני.”