הוא היה צריך לדעת. היא הרי ביקשה ממנו עזרה. מדי בוקר באה ססיל לתחנה והמתינה למגרה שעות מחוץ למשרד בכובעה הירוק המגוחך.

רוצח סדרתי שחונק רק נשים מבוגרות מזעזע את שלוות יומם של תושבי לה רושל, עיר נמל שקטה בדרום מערב צרפת; שם גורלותיהם של מר לאבה, כובען בורגני מהוגן, וקשודאס, שכנו החייט המצניע לכת שמעבר לכביש, נשזרים זה בזה לבלי התר. רוחות הרפאים של הכובען הוא מותחן אפל שחוזקו בהתבוננות מפליאה בעומקה ובעדינותה בנפש גיבורו – נפשו של אדם מן היישוב שנעשה רוצח.

השען מאוורטון הוא דייב גאלאוויי, גבר גרוש בדמי ימיו שמתגורר עם בנו בן השש עשרה בעיירה אמריקנית שלווה. ברומן זה סימנון מתחקה אחר יחסי אב ובן, מקור השראה בלתי נדלה בכתיבתו: האב מתבונן בחיים מנקודת פרישה, והבן ניצב על מפתנם. מלבדם אין אף אחד, וגם ביניהם מתפשט האין. יום בהיר אחד הבן נעלם, וכל עולמו של אביו קורס.

לאון (לב) טרוצקי, הוגה הדעות והמנהיג הרדיקלי הבלתי מתפשר, כותב מנהמת לבו על בנו המת.

אל עיירה נידחת במערב ארצות הברית מגיע איש זר ונרדף. אין לדעת על מה שונאים אותו בני המקום ובראש כולם בעל הבר. משטרת העיירה קיבלה הוראה שלא לעסוק בו. סיפור שתחילתו כמערבון וסופו טרגדיה אבסורדית.