אור ירח הוא רומן על טירוף, מלחמה והרפתקה, על תשוקה ואהבה, על שאיפות אדירות ויסודות אפלים ועל ההשפעה ההרסנית והעוצמה היצירתית שבהסתרת האמת ודבקות בשקר.
זמן קצר אחרי פרסום ספרו הראשון נוסע המספר, אדם בשם מייקל שייבון, לבקר את סבו החולה במחלה סופנית. הסב, גיבור מלחמת העולם השנייה, מהנדס בחסד ומייסדה של חברת "שייבון סיינטיפיק", שעשתה את הונה בעיקר ממכירת דגמי טילים וחלליות בעיצובו, משחרר סוף־סוף בדמדומי מחלתו את חרצובות לשונו וחולק עם נכדו זיכרונות וסודות משפחתיים שהסופר לא שמע מעולם. אותו שבוע של גילויים אישיים והיסטוריים מטלטלים הוא הבסיס לרומן אור ירח, שבו מלהטט שייבון בפיסות מעבר אישי ומשותף ויוצר מהן היסטוריה סודית פרי דמיונו ועטו המושחזים.
זהו סיפורם של בני זוג יהודים ששרדו את זוועות המלחמה ומנסים לבנות בית בארצות הברית, זהו סיפורה של אמריקה באמצע המאה העשרים, שנסחפה במרוץ לחלל עד שחברה למהנדסיה של תוכנית נאצית שטנית.
אור ירח לוכד עידן שלם במהלך חיים אחד, וחיים שלמים בשבוע יחיד. זוהי יצירה של שקרים החושפים את האמת, ספר היסטוריה שכולו בדיוני, רומן ספרותי שמתחזה לאוטוביוגרפיה – זוהי יצירתו הנועזת, המרגשת והאישית ביותר של מייקל שייבון עד כה.

הספר חמישים רואה אור במקביל באנגלית, בעברית ובערבית, ויופיע בקרוב בתשע שפות נוספות. 26 סופרות וסופרים מארצות שונות בעולם חברו לכתיבת הספר, שנערך בידי זוג סופרים אמריקאים, שניהם יהודים אוהבי ישראל. 26 מבטים על מה שמתרחש כבר חמישים שנים בחצר האחורית שלנו, ב"שטחים".

כשאניטה דֶסַאי, הסופרת ההודית הנודעת בת השמונים, רואה את קרית ארבע בעת ביקורה בחברון, היא כותבת:

זה לא כל-כך מבצר, העיר הזאת, יותר פרבר עירוני מצוחצח. לדירות יש מרפסות עם פרחים, בחצרות יש עצים. מכוניות יוצאות ונכנסות בשערים. השמש זורחת. כמה נורמלי כל זה. אבל לדירות בטח יש חלונות, ומן החלונות האלה הדיירים יכולים להביט ולראות מעֵבר לרחוב את העיר העתיקה של חברון, עיר הרפאים. כשהם מביטים לשם, מה הם חושבים? או שאולי הם לא חושבים, ופשוט מקווים שהיא תיעלם בתוך ענן של אבק, כמו רוח רפאים?

והסופר האמריקאי מייקל שֵייבּוֹן, המתאר את ביקורו בבית חרושת לסבון בשכם, כמו עונה על השאלה הזאת:

הקשבתי למר טְבֶּלֶה מדבר, ומצאתי את עצמי חושב אותו הדבר שחשבתי בימים שבהם סיירתי במזרח ירושלים, שם מתנחלים ממומנים-היטב מנסים לדחוק החוצה את תושבי סילוואן, או בחברון, שם אוסרים על התושבים הערבים המקומיים להיכנס לרחוב הראשי ולחנויות שלהם, או בסוּסיא, שם נאלצו התושבים לעבור לאוהלים מאולתרים אחרי שכל הכפר שלהם נגזל מהם. ומה שחשבתי הוא: האנשים האלה לא הולכים לשום מקום.

טלגרף אווניו, שבעה קילומטר של אספלט רב־מסלולי, מחבר את לב אוקלנד, הכרך האפרו־אמריקאי ברובו, עם שער הכניסה הדרומי לקמפוס הנודע של אוניברסיטת ברקלי. איפשהו בתווך נמצאת גם חנות תקליטי הוויניל "ברוקלנד", בבעלותם של ארצ´י סטולינגס השחור ונט ג´פי הלבן (והיהודי). נשותיהם גוון ואביבה שתיהן מיילדות ותיקות וידועות שֵם באזור ובעלות עסק משותף בתחום זה.

השנה היא 2004, ודברים רבים קרו מאז שנות ה־60 והותירו את חותמם בצורות שונות ומשונות. העניינים מסתבכים כשגיבסון גוּד, כוכב הפוטבול לשעבר והאדם השחור החמישי בעושרו בארצות הברית, מודיע על כוונתו לפתוח בשכונה סניף של רשת חנויות הענק שלו, שיחסל קרוב לוודאי את העסק הצנוע של שני השותפים. במקביל מוצאות את עצמן שתי המיילדות, הלבנה והשחורה, במאבק על מעמדן המקצועי, שמאתגר גם את גבולות חברותן. חוץ מזה צצים ומופיעים בחייו של ארצ´י אביו שלא התראה אתו שנים רבות, שחקן סרטי פעולה לשעבר, וגם בנו האובד, שגדל הרחק ממנו, ונעשה עד מהרה מושא תשוקתו של בנם המתבגר של נט ואביבה.

סביב הסיפורים המשפחתיים מציג הספר שלל דמויות ססגוניות, ובאמצעותן בוחן את יחסי הגזעים בארצות הברית ואת סבך הקשרים, ההרגלים והאינטרסים היוצר את המושג "שכונה". ובתוך כל זאת נפרש לפנינו מבט נוסטלגי אך גם ביקורתי, אירוני אך מלא אהבת אדם, על התרבות הפופולרית האמריקאית של העשורים האחרונים.

שני דודנים, סמי בן השבע־עשרה ויוזף בן התשע־עשרה, נפגשים לילה אחד ב־1939 באותה מיטה בניו יורק.