גבר‭ ‬מאבד‭ ‬לפתע‭ ‬את‭ ‬אהובתו‭, ‬וילדיו‭ ‬נותרים‭ ‬בלא‭ ‬אם‭. ‬המשפחה‭ ‬מוכת‭ ‬האסון‭ ‬קופאת‭ ‬ברגע‭ ‬של‭ ‬הלם‭ ‬וסירוב‭. ‬והנה‭ ‬דפיקה‭ ‬בדלת‭; ‬על‭ ‬סף‭ ‬הבית‭ ‬מופיע‭ ‬עורב‭ ‬חצוף‭ ‬ודעתן‭ ‬ונעשה‭ ‬לבן‭ ‬משפחה‭. ‬לאט‭ ‬ובנחישות‭, ‬העורב‭ ‬בוזק‭ ‬מלח‭ ‬על‭ ‬הפצעים‭ ‬וחובש‭ ‬אותם‭ ‬בשירתו‭ ‬המשונה‭, ‬ממֵס‭ ‬בלהט‭ ‬משחקיו‭ ‬את‭ ‬הקרחון‭ ‬השומם‭ ‬של‭ ‬הצער‭: ‬הוא‭ ‬עושה‭ ‬זאת‭ ‬במונולגים‭ ‬מופרעים‭, ‬בסופות‭ ‬מוסיקליות‭ ‬מצטלצלות‭, ‬בתעלולים‭ ‬אכזריים‭, ‬באבחות‭ ‬דמיון‭, ‬במחוות‭ ‬של‭ ‬חסד‭. ‬העורב‭ ‬נעשה‭ ‬מוקד‭ ‬של‭ ‬זיכרון‭ ‬וגעגועים‭, ‬ומתווה‭ ‬למארחיו‭ ‬דרך‭ ‬מצחיקה‭ ‬וקורעתֿ‮–‬לב‭ ‬של‭ ‬אבל‭ ‬ופרידה‭. ‬