כשאני אהיה גדול, אני אהיה נמר עם מלתעות גדולות ועם פסים ארוכים, כמו בפיג´מה של זהב.

קובץ סיפורים קצרים.

בזלת, גן חורף ועור, הם שלושת המדורים המרכיבים למקשה אחת  את אררט, ספר שיריה החדש

אומה ונומה הן חברות טובות. נומה בת ארבע ואומה בת שבעים וארבע. הן גם סבתא ונכדה

"לדעתי רק בחלל יש מקום," אמרה מירה.
"צודקת,"אמרה שירה, "אבל איך מגיעים לשם?"

טִינְקֶרְטַנְק הוּא סִפּוּרָהּ שֶׁל יַלְדָּה שֶׁחַיָּה בְּעוֹלָמָן הַוָּרֹד שֶׁל הַפֵיוֹת, אַךְ מְגַלָּה שֶׁהִיא לֹא שַׁיֶּכֶת לְשָׁם. אָז לְאָן הִיא כֵּן שַׁיֶּכֶת?
פֵיוֹת אוֹכְלוֹת לִבְבוֹת פְּרָחִים וְגַרְגְּרֵי סֻכָּר. וְיֵשׁ לָהֶן שֵׂכֶל שֶׁל פֵּרוֹת. וְהֵן עָפוֹת בְּקַלּוּת.

כשהילדה נכנסה הביתה
ראתה את התרנגולת מסתובבת במטבח.
"מה העניינים?" שאלה הילדה.
"עשיתי טעות שנכנסתי לבית שלך,"
אמרה התרנגולת, "המקום שהייתי בו קודם
היה הרבה יותר טוב"...

דודה מרגלית נפלה אל השלולית, ספר השירים החדש של נורית זרחי, הוא החמישי בסדרת שירי המופת לילדים, שיצאה לדרך לפני שמונה שנים בהוצאת דביר, בעריכתה של יעל גובר.

"שתי ג´ירפות טיילו בליל ירח מלא.
´אני כל כך רעבה´, אמרה מירה.
את יודעת מה הייתי הכי רוצה לאכול?
את החביתה שנוצצת שם למעלה, על קציפת העננים´."
כמה גבוהים צריכים להיות כדי להגיע לאן שרוצים?
סיפורן של שתי ג´ירפות המנסות לעשות את הבלתי אפשרי...

האם חלמתם פעם לגור בלי ההורים בבית משותף עם כל החברים שלכם?  לדפנה לא היה חלום כזה. היא דווקא אהבה לגור עם אמא ועם סבתא בירושלים והחיים החדשים בבית הילדים בקיבוץ מוזרים לה כל כך. בביתה הישן היו לה ספרים ובגדים ומשחקים משלה ואילו בקיבוץ הכול משותף ואפילו את שמלת הפרחים האהובה שלה לובשות גם הבנות האחרות.