שירתו של מנחם פאלק היא קודם כל שירה מתרשמת, שירה המבקשת "לתפוס את הרגע הנוכחי הנצחי", ואין נושא חסין מפני געגועיו של "הליצן בסמטאות הלב" המזוהה עם האני השר.