לְכֻלָּם יֵשׁ הַכֹּל, וּלְמִישׁוּ אֵין כְּלוּם. לֹא כְּנָפַיִם, לֹא קַרְנַיִם, לֹא שִׁרְיוֹן גָּדוֹל וְחוּם. מִישׁוּ קוֹנֶה לְעַצְמוֹ אֶת הַדְּבָרִים הַחֲסֵרִים, וַעֲדַיִן נִשְׁאָר שׁוֹנֶה מֵאֲחֵרִים.

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים יֵשׁ לַעֲנָת.

נִסְפֹּר אֶת כֻּלָּם, לְאַט־לְאַט.

חֲתוּלִים, גְּמַלִּים וְאִמָּא אַחַת,

שֶׁיּוֹדַעַת לְסַדֵּר הַכֹּל... כִּמְעַט.

אָז כַּמָּה דְּבָרִים יֵשׁ לַעֲנָת? הָמוֹן!

כּוֹבָעִים, כַּדּוּרִים, דֻּבּוֹנִים, צְדָפִים, אַרְנָבִים וְכוֹכָבִים. אֲבָל הָעוֹלָם שֶׁלָּהּ מָלֵא גַּם בְּאַהֲבָה, יְצִירָה, מִשְׂחָק, סַקְרָנוּת וְעוֹד דְּבָרִים חֲשׁוּבִים בֶּאֱמֶת, שֶׁאוֹתָם אִי־אֶפְשָׁר לִסְפֹּר בִּכְלָל.

מִסְּפָרֶיהָ שֶׁל רִינַת הוֹפֶר: 

אַיֶּלֶת מְטַיֶּלֶת, חָנָן הַגַּנָּן, 

מִפְלֶצֶת סְגֻלָּה, גָּלִילוּנָה

וְאוֹתִיּוֹת בְּמִיץ שְׁטֻיּוֹת