סֵפֶר לִילָדוֹת חֲכָמוֹת, שֶׁאוֹהֲבוֹת שִׁירִים מַצְחִיקִים, מְעַנְיְנִים וְלִפְעָמִים גַּם מְשֻׁנִּים – אֲבָל גַּם לִילָדִים נְבוֹנִים, שֶׁיִּשְׂמְחוּ לְהַכִּיר אֶת שִׁירֵי הַיְּלָדִים הַיָּפִים שֶׁכָּתַב מֵאִיר וִיזֶלְטִיר.

סֵפֶר מַצְחִיק וְנוֹגֵעַ לַלֵּב עַל יְחָסִים בֵּין אַחִים וְעַל הָרָצוֹן שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לִמְצֹא אֶת מְקוֹמוֹ.

סִפּוּר מְשַׁעֲשֵׁעַ וְשׁוֹבֵה לֵב עַל יַלְדָּה שֶׁלֹּא מוּכָנָה לְוַתֵּר עַל הַחֲלוֹמוֹת שֶלָּהּ.

מייבן‭ ‬קלורה‭ ,‬המלך‭ ‬הצעיר‭ ,‬נחוש‭ ‬לעשות‭ ‬כל‭ ‬שיידרש‭ ‬כדי‭ ‬לשמר‭ ‬את‭ ‬שלטון‭ ‬בני‭ ‬עמו‭ ‬הכסופים ‬והוא‭ ‬כולא‭ ‬את‭ ‬מייר‭ ‬בארמונו‭ ‬למשך‭ ‬חודשים‭ ‬רבים‭.

הִצְטָרְפוּ אֶל דִּיתִי וְאֶל אַבָּא שֶׁלָּהּ לְשָׁבוּעַ שֶׁל הַרְפַּתְקָאוֹת מַסְעִירוֹת. סִפּוּר שֶׁכָּל-כֻּלּוֹ חֶדְוַת הַדִּמְיוֹן וְהַמִּשְׂחָק, וּבְעִקָּר – אַהֲבָה בֵּין אָב לְבִתּוֹ.

יוסף, בן עשר, שלא אוהב לאכול כריכים בבית הספר וגם דואג שאין לו מספיק חברים, עובר כמה חודשים מלאי תהפוכות, בזכות סבא שלו,