זהו ספר השירים השני של רעיה המאיר שזועקת את וידוייה בין שורות השירים החדשים הנפרשים על פני נושאים שונים.

ייחודו של ספר זה היא הכנות שלו, הספוגה בנועם ומלמדת אותנו כוחה של ענווה. זהו סיפרו הראשון של יהודה ויטלזון, שבו הוא מבקש לבטא את אהבתו ליקיריו,  את מחויבותו לעם ישראל ואת הכרת הטוב והכיסופים לאלוהי ישראל.

ספר השירים השמיני של נועם ויסמן, נכתב בפרץ התחדשות של כמה חודשים, מתפתח ןמתעצם כפי שמשתקף בשירים, המופיעים בספר על פי סדר כתיבתם.

חלקו הראשון של הספר משתעשע בשפע אפשרויות דמיוניות. בחלקו השני, עובר המחבר לזמן קוהרנטי.

שירים של שגיא אלנקוה

הספר ״זריחה״ הוא אודיסיאה בין תחנותיה המגוונות של אהבה מדומיינת.

ספר השירה הראשון של עלמה מרים כץ

אוסף שיריה של אנה בלנדיאנה, סופרת רומניה. תרגם: משה ב. יצחקי

ספר השירה העשרים של יורם בק

שירה מתבוננת, שמציירת תמונות נוף פנימי וחיצוני, שירה לירית מתנגנת, מגוננת מפני רעשי החיים, מביטה על העולם דרך עדשות ההגיון והרגש גם יחד.

ספר שיריה של חיותה עזגד

שְׁנֵי תַּלְמִידֵי כִּתָּה ד´, הַנְּחוּשִׁים לְהַשִּׂיג אֶת מוֹרָתָם בְּיוֹם חֲתֻנָּתָהּ לִפְנֵי שֶׁתַּגִּיעַ לַחֻפָּה, הָיָה בְּיָדָם דְּבַר-מָה שֶׁבִּלְעָדָיו, כָּךְ הֶאֱמִינוּ, הִיא לֹא תּוּכַל לְהִתְחַתֵּן.

סיגלית אליהו כותבת על מנעד הרגשות שאנו חווים, על התמודדויות היומיום, ולרוב מתוך הנאה וכאמצעי לביטוי עצמי.

אוסף שיריו של זאב לבני שלא פורסמו מעולם

שירה אוטוביוגרפית אמיצה מספיק כדי לערוך עם עצמה חשבון שלא נגמר, וכך היא מנהלת עם עצמה דיאלוג שאין לו סוף.

תמונות קצרות מחיי היומיום אשר במרכזן עומדת שכונת הדר הכרמל בחיפה על כל העליבות והפאר שבה.

אסופת שירים פרי זיכרונות ילדות בקרב ניצולי שואה, ושעות מרגשות ממסעותיה של המחברת בפולין וצ´כיה כמדריכת נוער

אוסף שירים המוקדשים לארץ ישראל

שיר נולד בראש ומתממש ברעיונות המושפעים מן החוויות ומן הצורך לשתף את הזולת, להיחשף ולתת.

אוסף שירים מאת מיכל גונן

בספר שיריה הרביעי ממשיכה רחל את הקו הפואטי של ספרה הקודם. בשירי טבע מתובלים, בארס- פואטיקה ובנגיעות של שירי אהבה.

ספר זה הוא מקבץ שירים וגילויי דעת שכתב במהלך השנים. רובם ראו אור בבמות שונות ובספריו הקודמים.

מה כבר ביקש?
לראות צפור במעופה, אילן בפריחתו
מה כבר ביקש בקצה גן
ספסל בודד לעת ערב?
לחוש פרפר ברפרופו, פנס בהבהובו
וחבר אמת

בכרך זה  בא לסיומו מפעל הכינוס השלם של “הטור השביעי“ במתכונתו הכרונולוגית והמוערת. אלא שכרך זה שונה מבחינה ספרותית מחמשת הכרכים שקדמו לו: בעוד שעד יוני 1959 נכתב הטור השביעי לרוב כטור שירי, הרי שממועד זה נכתב הטור בפרוזה.

שני נושאים מרכזיים עמדו במרכז הטור השביעי בשש שנותיו האחרונות: פרשת היחסים עם גרמניה ופרשת לבון וגרורותיה עד לפילוג מפא“י.
את עמדתו העקרונית בסוגיה הראשונה קבע נתן אלתרמן כבר עם חתימת הסכם השילומים ב- ,1952כשתמך בהסכם, אך התנגד נמרצות לכל נורמליזציה
של היחסים עם גרמניה, תרבותה ושפתה. להתנגדות עקרונית זו נתן ביטוי
בהיר ונוקב ברבים מטורי הכרך.

בסוגיה השנייה, פרשת לבון וספיחיה, תמך אלתרמן ברציפות בעמדתו העקרונית והנחרצת של בן גוריון בדבר החובה להקים וועדת חקירה משפטית שתבדוק מי אחראי לפרשה, עמדה שהובילה בסופו של דבר לפילוג מפא“י, ובדיעבד גם לקרע בין אלתרמן לביתו העיתונאי “דבר,“ שגרר אחריו, כנראה, גם את קיצו של “הטור השביעי“ בסוף אוקטובר . 

חַדּוּת הָרְאִיָּה שֶׁל הַנֶּשֶׁר
מִתְבַּקֶּשֶׁת עַכְשָׁו
כָּל כָּךְ:
הַיְכֹלֶת לִצְפּוֹת אֶת הָרֶקַע
מֵעֵבֶר לְכָל פְּרָטָיו.

לְהָבִין אֶת טִיסַת הַיָּחִיד,
מַמְרִיאָה וְאֵינֶנָּה רוֹאָה
אֵיךְ הָרֶקַע פּוֹנֶה לָהּ
עֹרֶף, בְּעוֹד הִיא
מְבַקֶּשֶׁת אַחֲרָיו.

לאורך דפי ספרו החדש, אוֹטְהוֹן, רץ צביקה ניר את חייו בתנועה כאוטית של הִזָּכְרֻיּוֹת אסוציאטיביות. פלשבקים חושיים ואירועים רגשיים מִתְעַבִּים במשק כנפי הפרפר, ומעירים במשורר סופה שירית.
 
בספר מתקיימת תנועה מטלטלת בין זרועותיה של אנה, נערת הליווי האוקראינית, "אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ אָנָה / אוֹפֶלְיָה לְבָנָה שֶׁלִּי", לבין מחשבות פילוסופיות הסובבות מקרא והיסטוריה, רגעים אקטואליים, ושקיעה בהרהורים שבעולמו הפנימי, "לַמְפֶּדוֹזָה, אִי / אִיטַלְקִי קָטָן / שֶׁמִּשְׁקָלָם הַסְּגֻלִּי / שֶׁל מֵי הַיָּם / הָעוֹטְפִים אוֹתוֹ / כְּמִשְׁקַל נַפְשִׁי".

 
היגיון שירי וציווים פואטיים, "הַמְשׁוֹרֵר חַיָּב / לָמוּת בַּבֹּקֶר", שמחת החיים ועצב החיים, מניבים ספר שירה חשוף, מתעמת ורועם. זה ספר של האיש הצעיר שבגר ושב אל עומקי הנחמה ודמעות הגעגוע החמות, אל אוֹטְהוֹן, אל הבית, שהיה ונשאר לתמיד.

מאצ`י טאווארה, מורה בת 26 מטוקיו, כבשה בסערה את יפאן בשנת 1988, כשפרסמה את קובץ שיריה: ``יום השנה לסלט``. תוך חצי שנה נמכרו יותר משניים וחצי מליון עותקים של הספר, שיא כל הזמנים, במיוחד לגבי שירה מודרנית.

סוד הצלחתו של הספר בשילוב שהוא יוצר בין סגנון השירה העתיק ביותר של יפן, הטאנקה, לבין ההויה העכשווית של אישה צעירה החיה בכרך ענק - טוקיו.
ליריקה משולבת בנוף של רכבות תחתיות, פאבים ומכשיר טלוויזיה בחדר של אשה הגרה לבדה. רגעים קטנים של ביטוי חודר, צלול, ספר שהרעננות של סלט עולה ממנו, בעולם שיש לו תוקף בטוקיו, כמו בניו-יורק או בתל-אביב.

״מי שלא מסוגל לחוש את האפסות של הדברים הגדולים שבו,

יתעלם מהגדולה של הדברים הקטנים שבזולת״.

(ספר התה)

מדינת אי במזרח הרחוק, יפן, הטביעה את חותמה על תרבות אסיה במשך אלפי שנים, ובמאתיים השנים האחרונות השאירה את חותמה גם על תרבות המערב. יצירות המופת של יפן השתמרו מאות ואלפי שנים ביפן עצמה, הגיעו למדינות המערב, תורגמו ואומצו על יד הקוראים בארצות השונות.

קובץ זה מביא — במלואן — יצירות מופת מיפן: ״ספר התה״ של קאקוזו אוקאקורה, ״התודעה הבלתי כבולה״ של טקואן סוהו (כולל את ״החכמה הבלתי ניתנת להנעה״, ״מרגליות״ ו״החרב טאיה״, ״בושידו, נשמתה של יפן״ של אינאזו ניטובה. כן מובאים בקובץ מבחר ושירי זן של ריוקן (תרגום המשוררת גבריאלה אלישע) ופרקים מיצירות ספרות קלסית נוספות, כמו ״ספר הכר״ ו״סיפורי אהבה״.

״רק מי שחי כשהוא מוקף ביופי יכול למות בצורה יפה…

אמני־התה הגדולים היו מוכנים להיכנס אל הלא נודע

תוך שאיפה מתמדת להיות בהרמוניה

עם הקצב הגדול של היקום״.

״חָכמַת המזרח: יפן״ נותן ביד הקורא כלי רב ערך להכרת התרבות, הפילוסופיה והרוח הלאומית של מדינת השמש העולה.

ברגע שבו עלה לראשונה על הבמה בגיל שבע, בתפקיד הכוהן הגדול בהצגת בית הספר היסודי, חש יהורם גאון בהתרגשות החריפה ובעונג המתלווים לחיי הבמה והבין שמצא את ייעודו. מאז ועד היום, במשך חמישה עשורים, הוא לא מפסיק לשיר, לשחק להצחיק ולהקסים.

חייו ופועלו של גאון שזורים בקורות המדינה לבלי הפרד. הוא נולד לתוך ימי המנדט הבריטי, גדל עם הקמת המדינה וליווה באמנותו את כל המלחמות, הניצחונות והשגרה המבורכת.

באוטוביוגרפיה שכתב הוא מפליא לתאר בשפתו העשירה והכנה את תחנות חייו. החל מילדותו בירושלים, עבור בלהקת הנח"ל, שלישיית גשר הירקון, סרטי הקולנוע "קזבלן" ו"מבצע יהונתן" והסדרה "קרובים קרובים", וכלה בשלל מופעים שנהפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית.

גאון מספר שהיה בר-מזל, שכן מעולם לא נדרש לחפש אחר אורות הבמה. תמיד קראו לו, והוא בסך הכול נענה לבקשות ולרצונו של הקהל. לשמחתנו הוא השכיל להתמסר לגורל שהועיד לו כישרונו העצום ואנו זכינו באמן מחונן וברוך כישרונות.

בעוד אני פוסע – סיפור חיי נפרשים לעיני הקורא קורות חייו המרתקים של אמן בעל קריירה מפוארת וחד-פעמית בנוף הישראלי, אשר נחל גם הצלחה בינלאומית, הופיע בכל העולם והיה אף מועמד לאוסקר.

יהורם גאון הוא מהאמנים האהובים והאהודים ביותר בארץ. במשך עשרות שנים זכה לאהבת קהל חוצת מגזרים וגילים. על תרומתו לזמר העברי בארץ הוענק לו בשנת תשס"ד פרס ישראל.

שירתה של איריס אליה כהן היא שירה של השתאות גדולה. אליה כהן מיטיבה לגלות את נשמת האדם בכול. בלי לכסות על חולשות ובלשון טבעית, היא מזמינה אותנו אל היכלי נפשה פנימה, בה בשעה שהיא פונה אל העולם שבחוץ ומתעכבת על אותותיהן של נפשות אחרות: חיות או דוממות, מתות ונוכחות. יחד איתה אנחנו שומעים צחוק סביב, אנו חרדים לשלומם של הדברים היפים, מחפשים אחר אותות היופי גם בנוף הפשוט ביותר, או מחפשים מילה פשוטה כדי לתאר נוף עשיר וצבעוני.

שלוש פואמות בקובץ הזה: שיר אהבה ארוך שמאפשר לנו להקשיב לשיחות שבלב בין גבר לאישה; שיר מסע להודו, שכולו חומר בלול ברוח, היסטוריה שזורה בביוגרפיה, בעקבות ביקור שערכה אליה כהן במחוזות משפחתה ועדתה; והפואמה "יולדות", שמבין שורותיה הרועדות עולה נעימת ההפצעה אל העולם, תינוקת ואם נולדות יחדיו. בין הפואמות משובצים שירי יתמות מאב, הנוגעים עד הלב, ושירי חברות ואחוות נשים מלאי הדי חיים. זוהי שירה שראויה להיות נקראת באהבה, כי נצנוצי פליאה מיפי העולם מזדהרים בה בכל טור וטור.

אלבום זה מאגד, את רוב-רובם שלהפזמונים שנכתבו על העיר ירושלים בכפיפה אחת עם יצירותיהם של הבולטים במשוררי השירה העברית בכל הזמנים. הפזמונים מלווים בתיאור אירועים היסטוריים חשובים הנוגעים לעיר ובמידע אודות האתרים המרכזיים בה, לצד סיפורים על נסיבות כתיבתם של השירים. את כל אלה מעטרים תצלומים מרהיבים של ירושלים, זו שלעיתים היא עיר של פצע, לעיתים עיר של זהב, ותמיד - עיר הנצח של עם ישראל.