אבוא בלי אוויר

אישה‭ ‬אחת‭ ‬מגיעה‭ ‬לגיל‭ ‬50‭ ‬בדקה‭ ‬ה‮–‬90‭. ‬ כבר‭ ‬עשתה‭ ‬וִי‭ ‬על‭ ‬הכול‭, ‬כמעט‭: ‬משפחה‭, ‬קריירה‭, ‬שִגרה‭ ‬מטופחת‭ ‬ופלוגה‭ ‬של‭ ‬חברות‭ ‬ממש–טובות‭.‬ אלא‭ ‬שאז‭, ‬במקום‭ ‬לשבת‭ ‬רגל‭ ‬על‭ ‬רגל‭, ‬בוקר‭ ‬אחד‭ ‬היא‭ ‬לא‭ ‬יכולה‭ ‬יותר‭ ‬ככה‭. ‬כמו‭ ‬סנאית‭ ‬שמתעוררת‭ ‬משנת‭ ‬חורף‭, ‬כל‭ ‬הרעָב‭ ‬שבעולם‭ ‬בפֶּה‭ ‬שלה‭, ‬והיא‭ ‬חייבת‭, ‬ממש‭ ‬מיד‭, ‬עוד‭ ‬חיים‭. ‬ אמת‭ ‬אמת‭, ‬מי‭ ‬שרוצָה‭ ‬לחיות‭ ‬יותר‭ ‬מפעם‭ ‬אחת‭ ‬צריכה‭ ‬למות‭ ‬יותר‭ ‬מפעם‭ ‬אחת‭, ‬היא‭ ‬יודעת‭. ‬אז‭ ‬היא‭ ‬תמות‭ ‬ואז‭ ‬תחיה‭, ‬שוב‭. ‬רק‭ ‬שאת‭ ‬החיים‭ ‬האלה‭, ‬השנִיים‭ ‬שלה‭, ‬היא‭ ‬תרוץ‭ ‬בלי‭ ‬אוויר‭. ‬עד‭ ‬הקצה‭. ‬ זהו‭ ‬זה‭, ‬בתמצית‭, ‬הסיפור‭ ‬כולו‭: ‬אישה‭ ‬בגודל‭ ‬בינוני‭, ‬1.68‭ ‬מטר‭, ‬56‭ ‬קילוגרם‭, ‬רצה‭ ‬מול‭ ‬טונות‭ ‬של‭ ‬מציאוּת‭. ‬ נשמע‭ ‬לכם‭ ‬כּוֹחוֹת‭?‬  יעל‭ ‬ינאי‭, ‬עורכת‭ ‬ספרים‭, ‬טְרוֹם–גרושה‭ ‬ואם‭ ‬לארבעה‭, ‬כתבה‭ ‬את‭ ‬סיפורה‭ ‬של‭ ‬מיכל‭, ‬שהוא‭ ‬בעצם‭ ‬סיפורה‭ ‬שלה‭, ‬שהוא‭ ‬בעצם‭ ‬סיפורם‭ ‬של‭ ‬מי‭ ‬שמקיצים‭ ‬יום‭ ‬אחד‭ ‬לצד‭ ‬בני‭ ‬זוגם‭ ‬משכבר‭ ‬בחיק‭ ‬הידיעה‭ ‬החותכת‭, ‬המקיזת‭ ‬דם‭: ‬הם‭ ‬לא‭ ‬יכולים‭ ‬להמשיך‭ ‬ככה‭. ‬לא‭ ‬ככה‭.  ‬ אבוא‭ ‬בלי‭ ‬אוויר‭ ‬הוא‭ ‬סיפור‭ ‬אוניברסלי‭ ‬מאוד‭ ‬ועם‭ ‬זאת‭ ‬פרטי‭ ‬להפליא‭.‬זהו‭ ‬תיאור‭ ‬לא‭ ‬מפוּלטָר‭ ‬ולא‭ ‬מצונזר‭ ‬של‭ ‬שינוי‭ ‬אישי‭ ‬באמצע‭ ‬החיים‭; ‬מסמך‭ ‬מרתק‭, ‬עמוק‭, ‬מצחיק‭ ‬ומדאיג‭, ‬מרוצף‭ ‬בּאֱמֶת‭, ‬הכתוב‭ ‬בעוצמה‭ ‬מסעירה‭ ‬ומאיר‭ ‬מזווית‭ ‬חדשה‭ ‬את‭ ‬חיינו‭ ‬כיצורים‭ ‬זוגיים‭ ‬והוֹרִיים‭, ‬נשים‭ ‬וגברים‭ ‬כאחד‭.‬  הילה‭ ‬בלום