אדם אחד נוסף

בעתיד הלא רחוק והלא מופרך, הגיע תורה של אישה אחת למלא את חלקה בחוזה חברתי חדש, שנוצר כדי לנסות לשקם עולם הולך ומתפורר. לשם כך הומצא פתרון מדעי-סטטיסטי: כל אדם צעיר ייאלץ להעביר פרק זמן מחייו בקובייה – חלל סטרילי וחף מכל ייחוד ואנושיות – במטרה לגרום כמה שפחות נזק לסביבה שבחוץ, התלוייה על סף בלימה.
בקולה האישי, חולקת איתנו האישה חסרת השם מונולוגים פנימיים, משובצים אבחנות על החברה האבודה שבה גדלה. צרור עדויות מסתורי שהיא מצילה מתהום הנשייה מאפשר לנו לשחזר את המאורעות שהובילו את האנושות למצבה זה, ודוחף אותה למסע בעקבות הסיכוי למגע עם הממש. מעת לעת מבליחות סצינות טבע פרה-היסטוריות, מרחיבות את הפרספקטיבה ומותחות עוד את יריעת הזמן.
ברומן דיסטופי זה מתגלה למרות הכול דרך מילוט, וזו משורטטת כמסלול פתלתל, הרפתקני ובלתי צפוי. שכן השאיפה לפלס נתיב של חמלה ואנושיות בתוך עתיד לוט בערפל מתקיימת תמיד עבור הנפש שאהבת החוכמה מפעמת בה.