אהבת אמת על אנשים וסיגריות

שאול קנז (1938-2022) הוא אמן ישראלי בן קיבוץ גן שמואל, בו חי ויצר עד יומו האחרון: צייר, מאייר, קריקטוריסט, הוגה דעות וסופר — ”משתתף בחיים באמצעים אמנותיים” כדבריו. עיצב גראפית עיתונים, כתב ספרים בנושאים מגוונים (מכתבים לטנקים, דו”ח על מצב האומה, שיחות שלום, מחר אולי גם אני ועוד), הציג את עבודותיו בתערוכות בארץ ובעולם. תמיד בוחן וביקורתי, נון-קונפורמיסט, מתבונן ועוסק לעומק ובהומור בטבע האנושי.

לפני הכל תמיד אב אוהב ודואג. בראיון עיתונאי שנערך עימו אמר: ”אפרופו יצירה, יצרתי שלושה ילדים: גל קנז, שהגשים את החלום שלי להיות כדורסלן מצליח, נגה קנז, מנהלת חברת השקעות מצליחה בתל אביב, ולי, הצעיר, שף מצליח בלוס אנג’לס. אלה שלוש יצירות אמיתיות. כאבא פולני אני חייב, ח-י-י-ב לשמוע כל יום את קולם בטלפון, ולשמוח שהם בסדר בחיים המסוכנים האלה. והם מקבלים אותי באהבה”


התגלות
בהתחלה היא לא נראתה לי מי יודע מה.
סתם אחת שאף פעם לא הבנתי מה כולם
מצאו בה.

לא יופי, לא טעם ולא ריח.

מעולם לא הייתי מועמד להתאהב בה.
כשכולם מסביב דיברו עליה טובות ועשו איתה
אהבה, אמרתי שאולי הפגם הוא בי.

כשהיא ניסתה לפתות אותי, חשבתי שאולי
אנחנו לא מתאימים.

כשהיא לא ויתרה, אמרתי ננסה.

כשהיא אמרה אהבה, אמרתי — נטעם.

כשיצאתי מהארון, ידעתי שהפעם זו אהבת אמת.
אהבת אמת — תמימה, עיוורת, חירשת, מטורפת
ומוחלטת, כמו שרק אהבה יודעת להיות.

הסיגריה ואני.
סיפור אהבה.