אור עדין

הספר "אור עדין" פותח במקצב נשימה בעת פעילות נמרצת. סדרה של פעולות, לפעמים סותרות, אשר מייצרות חיות שוקקת ומשתוקקת בתוך התרגשות מעצם החיים עצמם, שהם, מסתבר, האהבה. המשורר הנו "סוכן של אהבה" שעיניו ואוזניו ומכלול חושיו פקוחים אל הצליל, אל הצבע, אל הנוכחות הפנימית והחיצונית. העין הנעצמת והנפקחת מבחינה גם במציאות הקשה והמתקשחת, בריקבון החברתי, בשיח המתרדד. אך הכמיהה ונשמתה אינן מתכופפות תחת חדות האבחנה. חלקם של השירים הם סונטות שמספקות צורה סדורה לרגש השואף להתפרץ, אחדים הם פניני הייקו המצמצמות ומזקקות אותו, האחרים משתרשרים בחופשיות עם קצב הנשימה. המשורר מחובר לעולם וגם לעצמו, הווה ומתאווה. זוהי שירה משוכללת, קליידוסקופית, שאי אפשר להישאר אדיש אליה.