אחי ארתור

"בארבעה חודשים הוא לימד אותי יותר משלימדוני אחרים בשלושים שנה", כתבה איזבל רמבו על אחיה, המשורר הצרפתי ארתור רמבו, במכתב ששלחה לאמהּ. "היום אני חייבת לו את הידיעה של מה הם העולם והחיים, האושר והאומללות. אני מבינה מה פירוש לחיות, מה פירוש לסבול, מה פירוש למות".

איזבל, אחותו הצעירה של אררור, נקראה אליו במאי 1891, כשגסס ממחלה קשה. במהלך ארבעת חודשי חייו האחרונים היא טיפלה בו במסירות – כאחות, חברת נפש ושותפת סוד, וכך הכירה אותו באמת רק על סף מותו. אחרי מותו הקדישה את חייה להנצחת זכרו, ליקטה את כתביו ופרסמה אותם, כתבה עליו ופירשה את דמותו ברוח אמונתה הנוצרית, המציגה אותו כמעט כדמות מיסטית, מעין קדוש מעונה. 

באחי, ארתור כלולים מכתביו של ארתור רמבו לאחותו המסורה והמכתב ששלחה איזבל לאימם ובו היא מתארת את ימיו ורגעיו האחרונים של אחיה.