איה מקום כבודו

ככל שתהליך שיבת ציון הולך ומתקדם, החובה והזכות לעסוק במקדש וקודשיו מתעצמות.
בניית המקדש בימינו תלויה בראש ובראשונה בשאלת המפתח: האם אנו מסוגלים לקבוע בוודאות את מקומו של המקדש? 
הדעה המקובלת היא שה'צכרה' – הסלע שתחת כיפת הזהב – היא אבן השתייה שעמדה בקודש הקודשים, ולפיה ניתן לקבוע את מקום המקדש, מקום המזבח וגבולות העזרה. האם  דעה זו נשענת על מסורת מוצקה? האם יש בידינו כלים מחקריים – היסטוריים וארכיאולוגיים – לאשש מסורת זו ולהעניק לה תוקף הלכתי? לשאלה זו יש השלכה גם על קביעת האזורים במתחם הר הבית שאסורים בכניסה לטמאי מת. 
הניסיון לקבוע את מקום המקדש עורר פולמוס גדול בין תלמידי חכמים העוסקים בחקר המקדש, אשר במרוצת השנים האחרונות פרסמו את דעתם בכתב העת מעלין בקודש. למרות להט הוויכוח הציבורי האופף לעיתים סוגיה הלכתית־פוליטית זו, הדיון הנוקב מתנהל בבמה זו ביישוב הדעת, ומתוך כבוד הדדי המאפיין את תלמידי החכמים שבארץ ישראל המנעימים זה לזה בהלכה. כל ראיה נידונה לפרטי פרטיה, וכל רמז ודקדוק בלשונם של הראשונים והאחרונים קיבל תשומת לב רחבה ומפורטת.
באיה מקום כבודו לוקטו, נערכו והונגשו המחקרים והדעות השונות, בתוספת מבואות וסיכומים. הדיון הרחב והמעמיק הופך ספר זה לספר יסוד בבירור סוגיית מקום המקדש לתלמידי חכמים מעמיקי חקר, ומשמש גם כצוהר ואבן יסוד לכל הבאים בשערי המקדש המבקשים להכיר את שורשי הדברים.

מעלין בקודש הוא כתב עת חצי־שנתי בהוצאת בית המדרש 'בית הבחירה' בכרמי צור, העוסק בענייני קודשים וטהרות, בעיון ובהלכה, מתוך ציפייה למימוש חזון המקדש בימינו.