איך אאיר את העולם?

ללי מיכאלי נולדה בארץ זרה. בספר זה, השמיני בין ספריה, היא משקיפה על החיים ממקום אחר, תרתי משמע. ללי מיכאלי היא הנונקונפורמיסטית של השירה הישראלית, העזה לצעוק את מה שאחרים התביישו לחשוב, הפכה לסמל למרדנות ואנטי־ממסדיות. גם עכשיו, כשהיא מתורגמת לשפות זרות, מוזמנת להשתתף בפסטיבלים בינלאומיים לשירה בכל רחבי העולם וזוכה בפרסים בינלאומיים, היא מסרבת להתברג במיינסטרים הישראלי. היא שומרת על מעמד הסולנית הסוליסטית. השירים הפוליטיים הישראליים "אדוני ראש הממשלה" (2009) ו"דמוקרטיה" (2016) לצד שירים אוניברסליים כמו "צייר אותי בוערת" ו"כל פעם שאנחנו מתעלסים" מציגים את המרובדוּת של שירתה. הדיאלוג הפנים־פואטי, האישי, הבינאישי והאנושי הוא האיך והמה בכתיבתה. זהו ניסיון להקים גשרים במקומות בלתי אפשריים.

"השירה של ללי מיכאלי שוב מוכיחה ששירה מצויינת יכולה להיות גם סקסית ומחדשת."  -  דורי מנור