איך מסמסים געגוע

נמרוד מסביר לי שהתקשורת המרכזית שלו עם בתו מתקיימת בהודעות — תקשורת טרנס־אטלנטית, דיגיטלית. ״אני צריך את עזרתך. אני כל הזמן מנסה לסמס געגוע, ולא מצליח.״ הקשבתי לו אבל לא הצלחתי להבין לגמרי. לנמרוד ובתו יש יותר שעות שיחה ב־ Face Time מאשר מפגשים פנים אל פנים. בין לוחות הזמנים שלו לגיל ההתבגרות הסוער שלה, אפיק התקשורת הנוח ביותר שמצאו הינו דיגיטלי.
אבל דבר אחד אני לא מצליח לכתוב לה בהודעות. כאן אני זקוק לעזרתך,״ הוא מפנה את מכשיר הטלפון לעברי, ״אני לא יודע איך לכתוב בהודעות את הגעגוע שלי.״

העולם הדיגיטלי הוא חלק בלתי נפרד מחיינו: אפליקציות, משחקים, רשתות חברתיות, הודעות מייל וחילופי מסרים אחרים נעשים באופן יום־יומי דרך הטלפון הנייד. השעה הטיפולית בקליניקה מנסה להיות רגע בזמן, בלי לעצור אותו, להיות אי של מפגש אנושי שמתייחס לעולם שבחוץ אבל גם משהה אותו.
ספרה של ד״ר דפנה ליבר פורש את מפת ההתייחסות לעולם הדיגיטלי שבחוץ דרך שתי נקודות מבט, מהגרים דיגיטליים – אנשים שנולדו וגדלו לפני שהאינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מפעילות היומיום והתרבות, וילידים דיגיטליים – אנשים שנולדו לעולם זמין, מהיר ומרובה מסכים. הספר עוסק בפערים שבין הדורות, ובשינויים המהירים במבנה הסמכות ההורית, תרבות הפנאי, דימוי הגוף, שיח
מתבגרים, תקשורת זוגית ושינויים בהיבט הטיפול הנפשי.
זהו ספר חובה למטפלים אבל גם להורים, מורים, אנשי אקדמיה, לכל מי שחווה את ההשתנות המתמדת שהטכנולוגיה מחוללת בחיינו. איך מסמסים געגוע נכתב על ידי מהגרת דיגיטלית לאחר שנים של מחקר על השפעות המציאות הדיגיטלית על חדר הטיפול. הוא מבוסס על סיפורי מקרה מתוך הקליניקה, משלב תיאוריה ופרקטיקה ומתאר את האופן שבו השינוי והמציאות הדיגיטלית פוגשים אותנו בתחומי התעסוקה, ההורות, הטיפול והקשרים המשפחתיים והזוגיים.
ד״ר דפנה ליבר היא פסיכותרפיסטית, חוקרת של העולם הדיגיטלי והשפעותיו על הטיפול הנפשי. ראשת התכנית לתואר ראשון במדעי ההתנהגות בקריה האקדמית אונו. יועצת ארגונית ומלווה הנהלות בכירות. איך מסמסים געגוע הוא ספרה הראשון.