איליום

מגבהיו המתנשאים של אולימפוס מונס במאדים, זאוס האדיר ובני משפחתו בני האלמוות, האלים, האלות והאלים-למחצה, משקיפים על קרב היסטורי, מביטים – ולעתים קרובות מתערבים – במעלליהם האגדיים של פאריס, אכילס, הקטור, אודיסאוס, ובהתנגשות בין הצבאות של יוון וטרויה.

תומס הוקנברי, מי שהיה מורה וחוקר של האיליאדה במאה העשרים ואחת, מתבונן גם הוא. תפקידו של הוקנברי הוא לצפות בהתקדמותה של מלחמת טרויה ולדווח עליה לאלים שהשיבו אותו מהמתים. אך למוזה שהוא משרת יש משימה למלומד, משימה שמקורה באפרודיטה עצמה. בסיועה של טכנולוגיה מהמאה הארבעים, על הוקנברי להסתנן לאולימפוס, לרגל אחר תושביו האלוהיים ולבסוף להשמיד את אחותה ויריבתה של אפרודיטה, פלאס אתנה.

בכדור הארץ שהשתנה כליל מאז נטשו אותו הבתר-אנושיים מאות שנים קודם לכן, המאורעות הכבירים במישורים רוויי הדם של איליום הם אך ורק בידור. מראות הגבורה והטבח מספקים תבלין ועניין לחיים אנושיים שאין בהם אומץ, מצוקה, עמל או תכלית. אך אין די בקיום הזה להרמן; בשנה האחרונה של העשרים האחרון שלו הוא מתעתד לחקור הרחק מעבר לגבולות עולמו, לפני שהזמן שהוקצב לו יסתיים, ולסכן את חייו בחיפוש אחר עבר שאבד ואמת נוראה.

באותה עת, מהמרחקים רוויי הקרינה של החלל שסביב צדק, ארבע מכונות בעלות תבונה חשות לחקור – ואולי לחסל – פליטות הרות אסון של שטף קוונטום, שמקורן בפסגת הר המרחף קילומטרים מעל פני השטח של מאדים שהוארץ...



איליום של דן סימונס הוא הרפתקה עוצרת נשימה, עצומה בהיקפה ובמעוף הדמיון שלה, המגשרת על פני זמן וחלל ומחברת שלושה סיפורים נפרדים לכאורה בדרכים חדשות, מרתקות ובלתי צפויות לחלוטין. יצירת פאר אמיתית זו של ספרות ספקולטיבית היא הישגו הנהדר ביותר של סימונס בקריירה ספרותית עשירה.