אין מפלצות בארון ואין לכלוך בגרון

הַסִּפּוּר "אֵין מִפְלָצוֹת בָּאָרוֹן, וְאֵין לִכְלוּךְ בַּגָּרוֹן!" מְתָאֵר יֶלֶד וּשְׁמוֹ הַרְאֵל, שֶׁלְּפֶתַע סוֹבֵל מִתְּחוּשָׁה לֹא נְעִימָה בַּגָּרוֹן. הוֹרָיו מְנַסִּים לְהַרְגִּיעוֹ וּלְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁאֵין שָׁם כְּלוּם, וְגַם הָרוֹפֵא קוֹבֵעַ: "הַגָּרוֹן נָקִי!" אֲבָל הַרְאֵל מַרְגִּישׁ שֶׁהַלִּכְלוּךְ בַּגָּרוֹן רַק גָּדֵל וְגָדֵל. לְבַסּוֹף חוֹשְׁבִים הוֹרָיו עַל דֶּרֶךְ יְצִירָתִית לְסַיֵּעַ לוֹ. 

זֶהוּ סִפּוּר נִפְלָא וְנוֹגֵעַ לַלֵּב, הָעוֹסֵק בִּתְחוּשָׁה פְּנִימִית בִּלְתִּי מֻסְבֶּרֶת שֶׁל יֶלֶד שֶׁבּוֹחֵר לְשַׁתֵּף בְּכָךְ אֶת הוֹרָיו. הֵם אָמְנָם אֵינָם מִתְיַחֲסִים בִּרְצִינוּת לִמְצוּקָתוֹ, אוּלָם לְאַט-לְאַט הֵם מְבִינִים שֶׁבְּכוֹחָם לַעֲזֹר לוֹ לְהִתְמוֹדֵד עִם הַקֹּשִׁי. בָּה בָּעֵת, הַרְאֵל מְגַלֶּה בְּתוֹכוֹ עוֹצְמוֹת, מַצְלִיחַ לְבַטֵּא אֶת תְּחוּשׁוֹתָיו וּלְהִתְמוֹדֵד אִתָּן בְּדֶרֶךְ מְיֻחֶדֶת. 

יפעת מזור, אימא, מורה לחינוך מיוחד ומנתחת התנהגות, מתארת בסיפורה את החשיבות שבהקשבה לילד ובמתן ביטוי לפחדיו, ונותנת כלים להתמודדות עם קושי ופחד אצל ילדים.