אישה מרוקאית אחת

השנה 1951, שנה בה חייהם של מרבית יהודי מרוקו עומדים להשתנות ללא היכר. תמר בן זקן, נערה בת 16 מהעיר פס נאבקת באותה עת להיאחז בחלומות שאינם מתאימים לזמנה. מותה של אמה הוא אות ראשון לשינוי העומד להתחולל בחייה, ורצונה העז לנפץ מוסכמות מקובעות מלווה בהרבה אכזבות אישיות.
העלייה הגדולה ממרוקו לארץ מביאה את תמר ומשפחתה באישון לילה לפיסת אדמה שוממה בצפון הנגב, והופכת אותה לחלוצה ושותפה מלאה להקמת העיירה קריית גת.
סיפורה האישי-משפחתי של תמר נשזר בתולדות העיירה ומקנה לה עמדה ותחושה של כוח וחיוניות המגשימים חלק מהמאוויים שלא צלחו בצד האישי של חייה.