אלומת אור

הדר גדול שימש כקצין נפגעים בצה"ל, ומלווה המשפחות השכולות. הספר נכתב לאחר מלחמת לבנון השנייה והוא מעלה תחושות שהבשילו בו לאורך השנים, והתגבשו עם מילוי תפקידו כקצין נפגעים. העולה מן הכתוב מייצג את האופן שבו הדר רואה את התפקיד המורכב והמיוחד של קצין נפגעים, וגם כחניכה לחיים בכלל.

ספר זה אינו מתמקד בניתוח האובדן והשכול, ולא ידון בתיאוריות ובמחקרים למיניהם. תחת זאת הוא עוסק בליווי המשפחות השכולות, ובדרכי ההתמודדות של קציני הנפגעים עם אבלן רב-הפנים. כמו-כן יש בו התייחסות להתמודדותו האישית של קצין הנפגעים שנחשף מידי יום לסופיותם של החיים. הדברים שיובאו כאן יפתחו צוהר אל מיתוסים רווחים הניגפים מול פני המציאות, ואל הגבולות המתחייבים מנשיאה בתפקיד רגיש זה, תוך שמירה על עצמיות, איזון נפשי ומילוי התפקיד כשליחות, ממקום אמיתי וראוי.

קצין נפגעים, מעצם עיסוקו, שוב איננו כאדם המצוי ברחוב. היחשפות תדירה למוות, אשר לרוב אינו מהווה סיום לחיים שמוצו עד תום, מחוללת תמורה המבדילה אותו בהכרח משאר הבריות. הוא אינו יכול לנוס מפני ההכרה שהמוות יגע בו עצמו, במשפחתו, וגם בילדיו, ולא תהיה לו כל שליטה על כך.
התפקיד הטעון הזה מכשיר אותו, במוקדם או במאוחר, להכיר כי היום והשעה הנתונים לפניו, אינם מוחזקים לבטח בכיסו. באופן פרדוקסאלי, דווקא בזכותו של התפקיד הזה, הוא חי את חייו בערות מלאה לעושרם וליופיים.

ברגע אפל אחד, כבאבחת חרב, נקטעו חיי אדם. מסביב לחיים שחדלו כך לפתע, נותרים בני משפחה עם חלל פעור שלעולם לא יתמלא; נבוכים מול שברם, אובדי עצה ודרך, ובלבם שאלות זועקות שאין עליהן מענה. ברגע הזה ובמקום הזה מלווה אותם קצין הנפגעים. הוא שם לצדם, בכאב שאין לשער את עומקו.

הדר גדול, יליד רחובות, נשוי ואב לשלושה ילדים. שירת 27 שנים בחיל האוויר במגוון תפקידים, ובין השנים 2004-2007 שימש כראש מדור נפגעים. מאז פרש מצה"ל, עוסק ברפואה משלימה, באימון אישי, בהנחיית קבוצות, בהנחיית אירועים ובשיווק רב שכבתי.