דף הבית > אלף גביעים מלאים שקופים
אלף גביעים מלאים שקופים
תקציר
מָה הוּא אָמַר לִי, אֲנִי בְּמַצָּב שֶׁל חֲלוֹם, הָאַהֲבָה הִיא מַצָּב שֶׁל חֲלוֹם וְאִי אֶפְשָׁר לִפְרֹט אוֹתָהּ לַמִּלִּים שֶׁהוּא אָמַר לִי, כִּי זֶה גּוֹן הַקּוֹל, וְכָל רֶטֶט שֶׁל רֶגֶשׁ הַמְּשַׁנֶּה אֶת גּוֹן הַקּוֹל, כְּמוֹ הַכְּתָמִים הָרוֹעֲדִים שֶׁל הַמּוּזִיקָה חַסְרַת הַצְּלִיל בְּרִשּׁוּם הַמָּדוֹנָה שֶׁל לֵאוֹנַרְדּוֹ, אֵלֶּה כִּתְמֵי חֹם הָאוֹהֲבִים בָּרַעַד שֶׁל יָפְיוֹ הַלֹּא יָדוּעַ כְּאַדְווֹת מַיִם שֶׁל אֱלֹהִים הַחָגִים מְרַחֲפִים סְבִיב לִבִּי סְבִיב הַמֶּרְכָּז הַמַּגְנֵטִי שֶׁל לִבִּי.
כְּשֶׁהָרִיתִי אֶת עַצְמִי וְהֵרַמְתִּי אֶת עַצְמִי מֵהַר הַמָּוֶת
אוֹר זָהַר עַל פָּנֵינוּ וְעַפְנוּ מֵעַל הָהָר
וּבָאוֹר הַזּוֹהֵר הָיָה לָנוּ דִּבּוּר
וְאָמַרְתָּ לִי, בּוֹאִי
וְקָפַצְתִּי אַחֲרֶיךָ
וְלא יָרֵאתִי אֶת הַנְּקִיקִים בַּדֶּרֶךְ
ולא רָאִיתִי אוֹתְךָ עוֹד לְעוֹלָם
עַד שֶׁבָּאתָ
*
בספרה החדש יוצאת יהודית אוריה למחקר מרתק, טעון ביופי ובחוכמה, של מעמקי האהבה. היא בוראת יבשת חדשה, בלתי מיושבת לכאורה אבל מלאת חיים, שבה אישה ואיש חוצים את כל מדורי הגיהינום וגן העדן של אהבתם בלי להיפגש אפילו פעם אחת. הם כמהים זה לזה, מתגלים זה לזה, חולמים, מתערטלים, מתמזגים ואפילו נעלמים זה לזה – הכול מבעד למארג מסחרר של מילים ושתיקות, כתיבה ודממה. אפשר לדמות את המארג הזה לאיתות מורס מסוג חדש – מורס האהבה – שמתעלה מעל להבחנות העתיקות בין ריאליזם ופנטזיה, שירה ופרוזה, והופך כל משפט בספר ללחש אהבה. כמוהו כרשת דייגים שקופה, אינסופית, שתפקידה למשות מאוקיינוס האהבה את הקונכיות היפות ביותר הנחבאות בתוכו. ומתוך הקונכיות האלה מסתמנת הגיאוגרפיה הנפשית הפלאית של הכותבת, האוהבת, המכשפת במילים – יהודית אוריה.
*
יהודית אוריה היא משוררת. ספריה הקודמים הם "האור של החלום יהיה ממשי יותר — מכתבים ליוליה" (פטל 2023), "צבאים" (פרדס, 2016), "רשימותיה של חוה" (כרמל, 2003), "חלל מושלם" (תמוז — אגודת הסופרים, 1994).
שיריה פורסמו במוסף הספרותי של 'מעריב', 'עכשיו', 'מאזנים', 'מרפסת', 'אספקלריה' , 'המוסך' , 'יקוד', 'הדור' — השנתון העברי של אמריקה, 'קפל' ו'סלונט'. רשימות על שירתה הופיעו ב'מאזניים', 'יקום־תרבות', 'קולות רבים' ו'המוסך'. רשימות פרי עטה הופיעו ב'בננות', 'המוסך', 'עתון 77 ', 'גג', 'יקוד', 'הדור' ו'מקור ראשון'.
כְּשֶׁהָרִיתִי אֶת עַצְמִי וְהֵרַמְתִּי אֶת עַצְמִי מֵהַר הַמָּוֶת
אוֹר זָהַר עַל פָּנֵינוּ וְעַפְנוּ מֵעַל הָהָר
וּבָאוֹר הַזּוֹהֵר הָיָה לָנוּ דִּבּוּר
וְאָמַרְתָּ לִי, בּוֹאִי
וְקָפַצְתִּי אַחֲרֶיךָ
וְלא יָרֵאתִי אֶת הַנְּקִיקִים בַּדֶּרֶךְ
ולא רָאִיתִי אוֹתְךָ עוֹד לְעוֹלָם
עַד שֶׁבָּאתָ
*
בספרה החדש יוצאת יהודית אוריה למחקר מרתק, טעון ביופי ובחוכמה, של מעמקי האהבה. היא בוראת יבשת חדשה, בלתי מיושבת לכאורה אבל מלאת חיים, שבה אישה ואיש חוצים את כל מדורי הגיהינום וגן העדן של אהבתם בלי להיפגש אפילו פעם אחת. הם כמהים זה לזה, מתגלים זה לזה, חולמים, מתערטלים, מתמזגים ואפילו נעלמים זה לזה – הכול מבעד למארג מסחרר של מילים ושתיקות, כתיבה ודממה. אפשר לדמות את המארג הזה לאיתות מורס מסוג חדש – מורס האהבה – שמתעלה מעל להבחנות העתיקות בין ריאליזם ופנטזיה, שירה ופרוזה, והופך כל משפט בספר ללחש אהבה. כמוהו כרשת דייגים שקופה, אינסופית, שתפקידה למשות מאוקיינוס האהבה את הקונכיות היפות ביותר הנחבאות בתוכו. ומתוך הקונכיות האלה מסתמנת הגיאוגרפיה הנפשית הפלאית של הכותבת, האוהבת, המכשפת במילים – יהודית אוריה.
*
יהודית אוריה היא משוררת. ספריה הקודמים הם "האור של החלום יהיה ממשי יותר — מכתבים ליוליה" (פטל 2023), "צבאים" (פרדס, 2016), "רשימותיה של חוה" (כרמל, 2003), "חלל מושלם" (תמוז — אגודת הסופרים, 1994).
שיריה פורסמו במוסף הספרותי של 'מעריב', 'עכשיו', 'מאזנים', 'מרפסת', 'אספקלריה' , 'המוסך' , 'יקוד', 'הדור' — השנתון העברי של אמריקה, 'קפל' ו'סלונט'. רשימות על שירתה הופיעו ב'מאזניים', 'יקום־תרבות', 'קולות רבים' ו'המוסך'. רשימות פרי עטה הופיעו ב'בננות', 'המוסך', 'עתון 77 ', 'גג', 'יקוד', 'הדור' ו'מקור ראשון'.
5 ביקורות
Rinat,
30/12/2025 00:42
על הספר הזה כתב העורך אלי הירש:
"מאה ושמונה פרקים בסיפור אהבה שצולל עמוק והולך רחוק. ליהודית אוריה יש כישרון יוצא דופן לכתוב על כמיהה – המצב המנטלי השביר הזה שאנו חשים שוב ושוב ושוב בימי חיינו, וכמעט תמיד ממהרים לתרגם למשהו דומה מאוד, כמעט זהה, אבל אחר: לתשוקה ארוטית, למשל, או לבדידות, ולפעמים לגעגוע, ואפילו לקינה. כולם – התשוקה והקינה והגעגוע והבדידות – משמעותיים לא פחות ואולי יותר, אבל הכמיהה נמצאת בלב כולם... ונדמה לי שכל מי שזוכר את ימי השרב של נעורינו, את החמסין של הלב שעדיין אינו יודע את מי או את מה הוא אוהב, את הכמיהה למעיין ההוא, שכל אהבה שאהבנו וצער שידענו נובע ממנו ונקווה אליו – ימצא בספרה של יהודית אוריה יופי עוצר נשימה ונחמה גדולה".
יהודית אוריה,
4/1/2026 20:34
כתבה המשוררת צילה זן-בר צור: אני סופ״ש במדבר וקוראת את ספרך. מזון שמיימי לנשמה.
ואיזה סינכרון.
חיבוק להיותך שמורת רוח נדירה.
💜💜💜 את משוררת נדירה ממש
חגית חוף,
11/1/2026 19:51
כל ספר של המשוררת יהודית אוריה הוא חגיגה חושית, אינטלקטואלית פיוטית. התרגשתי לקרוא את ספרה החדש, שהעלה אותי בסערה במעלות השירה
חגית חוף,
13/1/2026 01:08
ספר חדש למשוררת נדירה שהחושיות, החכמה, האינטלקט והפיוט הם שילוב שבורא שירה חד פעמית.
ממליצה בכל לבי, לצלול לספר ולהלך בהיכלות שירה.
זהבה חגי עזר,
4/2/2026 17:44
אלף גביעים מלאים שקופים של יהודית אוריה. אני לא מכירה את יהודית אוריה, גם לא את כתיבתה אבל משהו בשם של הספר משך אותי.
כשהתחלתי לקרוא הבנתי שזה לא מקרי שנמשכתי אליו. כי תוך שניות נשאבתי אליו. זה כמו להכנס לחלום ואת הופכת להיות זו החולמת
.
בחלום הזה יש דימויים יפים כמו:
״כתבתי: כשאתה חש שאני תאומה, האריות שבתוכי הופכים לכרובים.״
כמה יופי בתאור הזה של קרבה, חברות וחושניות.
זה חלום של חברות טהורה, אהבה בה תמצית הנשמה חיה, מחוללת, נמצאת בתוכה עד כדי כך, שקראתי ונזהרתי לא לקלקל בנוכחותי. קראתי ואהבתי את הקשר המ
יוחד הזה.
ושאלתי את עצמי בהתפעמות איפה יש עוד אנשים כאלה?