אמא שלי תמיד ממהרת

"בבוקר כשאמא הכי ממהרת. הרגליים שלה נעשות ארוכות-ארוכות,
כמו רגליים של פלמינגו. הראש שלה מתרחק ממני,
והיא לא שומעת מה שאני אומרת לה."

אמא שלי תמיד ממהרת הוא סיפור המשקף בתבונה וברגישות את הילדות וההוֹרוּת של זמננו. סיפור שיימצא הד בלבבות ילדים והורים רבים, המרגישים לא אחת כמו נועה גיבורת הסיפור.

כשנועה מתייאשת מלקוות שאמא או אבא יקשיבו לה היא עושה מה שההורים עושים, ומשאירה לאמהּ פתק על המקרר. מפני שהיא עדיין לא יודעת לכתוב היא מציירת את הדבר אותו היא מבקשת ולשמחתה - בקשתה מאמהּ מתממשת. הסיפור נכתב גם מתוך מודעות לקושי של אמהות להחזיק בית וקריירה, זוגיות והוֹרוּת, תוך טיפוח העצמיות שלהן.