אמנה ישראלית

ישראל סוערת. ואולם, המהפכה המשפטית שהממשלה יזמה, שקרעה את הציבור הישראלי עד כדי סיכון הביטחון הלאומי של המדינה וכלכלתה, היא רק ביטוי חריף לבעיית עומק של החברה בישראל. 75 שנים מיום הקמתה של מדינת ישראל החברה הישראלית אכולה שנאה, עוינות, חשדנות, אלימות מילולית ואף אלימות של ממש. חברה שסועה, פצועה ומפולגת, לא רק לארבעת השבטים שעליהם הצביע נשיא המדינה הקודם ראובן (רובי) ריבלין – חילונים, דתיים-לאומיים, חרדים וערבים – אלא גם לתתי-קבוצות: לאומיות, דתיות, עדתיות, פוליטיות, מגדריות וכלכליות. אכן התגברות הקיטוב החברתי הפכה את ניסיונות ההתמודדות עמו לאחד מהאתגרים החשובים המשחרים לפתחה של מדינת ישראל.

מה אפשר לעשות? מה צריך לעשות? כיצד נגיע לאמנה ישראלית? הספר כולל מאמרים קצרים שנכתבו במיוחד על ידי 75 כותבות וכותבים ממגוון רחב מאוד של קבוצות זהוּת ומגזרים – אישי ציבור, אנשי רוח, חוקרים מהאקדמיה, פעילי ארגונים חברתיים ומנהיגי קהילות. אליהם הצטרף נשיא המדינה יצחק הרצוג. המאמרים הקצרים והמרתקים מציעים רעיונות למתווים כלליים לאמנה ישראלית או להתמודדות עם שסעים חברתיים מסוימים.

הספר, פרי יצירתם של הפעיל החברתי והמשפטן ירון קנר והפרופסורים שחר ליפשיץ ואריאל בנדור, שניהם דיקנים לשעבר של פקולטות למשפטים, מאגד לראשונה בכריכה אחת, בין השאר, את השופט פרופ' אהרן ברק עם הרב שמואל אליהו; את אלוף דורון אלמוג עם פרופ' עליאן אלקרינאוי; את היזמית אירינה נבזלין עם הזמר והיוצר קובי אוז; את הרב יעקב מדן עם פעיל קהילת הלהט"ב ערן גלובוס; את המשפטנית ד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן עם הרבנית עדינה בר שלום; את תא"ל אמל אסעד עם העיתונאי ד"ר אבישי בן חיים; ואת מייסד פורום קהלת פרופ' משה קופל עם מייסד ארגון טבקה לצדק ולשוויון ליוצאי אתיופיה איציק יצחק דסה.

מהצעות רבות עולה צורך במודל חברתי חדש, שבמאמר המסכם של קנר, ליפשיץ ובנדור הם מציעים לכנות "מודל העץ". לפי גישה זאת, כל קבוצה וכל מגזר ישמרו על ייחודם, ויחד עם זאת כל הקבוצות יחלקו בסיס משותף. לכל ענף בעץ מקום משל עצמו, אך ללא גזע מחבר איתן, העץ לא יהיה עץ.