ארי נבון ושוד הגזרים הגדול

אָרִי נָבוֹן חוֹלֵם לִהְיוֹת בַּלָּשׁ כְּמוֹ הַגִּבּוֹר שֶׁלּוֹ, בַּלָּשׁ שׁוּעָלִי. אֲבָל נִדְמֶה שֶׁזֶּה לֹא יִקְרֶה לְעוֹלָם – כִּמְעַט שׁוּם דָּבָר לֹא קוֹרֶה בְּתֵל אַרְנָב, פַּרְוַר הָאַרְנָבִים הַבָּטוּחַ וְהַשָּׁקֵט שֶׁהוּא גָּר בּוֹ.
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד מִטְעֲנֵי גְּזָרִים מַתְחִילִים לְהֵעָלֵם בְּמִסְתּוֹרִיּוֹת. אִם זֶה יִמָּשֵׁךְ כָּךְ, בְּקָרוֹב לֹא יִהְיֶה לָאַרְנָבִים בְּעִירְדּוֹב מָה לֶאֱכוֹל. הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁאָרִי נָבוֹן הַבַּלָּשׁ יֵצֵא לִפְעוּלָּה!
מָה אָרִי וַחֲבֶרְתּוֹ הַחֲדָשָׁה צְוִיצִי יִמְצְאוּ בָּרְחוֹבוֹת הָאַפְלוּלִיִּים שֶׁל עִירְדּוֹב? וְהַאִם לְנוֹרָה מָדוֹן, הַדְּבִיבוֹנִית הַמְּרוּשַּׁעַת, יֵשׁ קֶשֶׁר לְשׁוֹד הַגְּזָרִים הַגָּדוֹל?