א.ש.ר

אחת המימרות השגורות בפינו קובעת ״אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו״ (אבות ד כ), כלום תפוצתה הרחבה מעידה על תמימות דעים בקרבנו? ומה הומה נפש יהודייה פנימה על קנקן עצמה?
נפשו של המחבר תרה אחר נפשות המעיזות להתבונן בשבריו של קנקן אחד שהתנפץ למענן. האם תצלח את ניסיונה לחבוש דעת בריאה לחבורותיה?