אתיקה כ. רכה

אתיקה פירושה "תורת ההתנהגות", והרצאותיו של אריסטו על נושא זה ניתנות כאן לראשונה בשלמות בתרגום עברי של המקור היווני. אריסטו, שחי במאה הרביעית לפני הספירה, דן בהתנהגות האנושית מצד התכלית שאליה היא מתכוונת, ושאותה הוא מזהה עם "אושרו" של האדם. אגב ניתוח הדרכים שבהן משתדל האדם להשיג את האושר מנתח אריסטו את ה"סגולות" האנושיות שבהפעלתן הנכונה מתגשם האושר לדידו, והוא שוזר בניתוח זה תיאורים מזהירים של בעלי הסגולות האלה. לצד מורו אפלטון היה אריסטו הפילוסוף היווני החשוב ביותר, ולתורתו נודעה השפעה חזקה ביותר על התפתחות הפילוסופיה עד לימינו.