את אוהבת אותי

ג'ו גולדברג רוצה להקים משפחה, גם אם זה יהרוג אותו...
ג'ו גולדברג גמר עם ערים גדולות. גמר עם כל הלכלוך וההתחזוּת. גמר עם האהבה. עכשיו הוא מתיידד עם הטבע, עם ההנאות הפשוטות של החיים, באי נעים ורגוע בצפון־מערב האוקיינוס השקט. לראשונה זה זמן רב הוא יכול פשוט לנשום.
אלא שאז הוא מקבל עבודה בספרייה הציבורית - הוא הרי יודע דבר או שניים על ספרים. ושם הוא פוגש אותה: מרי קיי די־מרקו. סַפרנית. הפעם ג'ו לא ידחף את האף, לא יהיה אובססיבי. הוא יזכה בה בדרך הטובה והמיושנת... ייתן לה כתף לבכות עליה, יושיט יד תומכת. עם הזמן שניהם יירפאו מפצעיהם, והם יחיו באושר, בעיירה הקטנה והמנומנמת הזו.
הצרה היא... שלמרי קיי כבר יש חיים. היא אמא. היא חבֵרה. היא... עסוקה.
אהבה אמיתית יכולה לנצח רק אם שני בני הזוג מוכנים לפַנות מקום לדבר האמיתי. ג'ו פינה את השטח שלו. הוא מוכן. מחכה. מקווה שעם העידוד והתמיכה הבלתי פוסקים שלו, מרי קיי תעשה את הצעד הנכון - תתפנה אליו.
קרוליין קפנס היא עיתונאית ותסריטאית שעבדה בחנות ספרים בקייפ קוד, שם קראה לראשונה את "לוליטה". כמה שנים אחר כך כתבה את המותחן הזדוני, האפל והחינני אַת, שתורגם ל־19 שפות ועובד לסדרת טלוויזיה. את אוהבת אותי מעובד לסדרת טלוויזיה בנטפליקס זו העונה הרביעית.
קפנס חיה בלוס אנג'לס ונמנעת ככל האפשר ממחטים ומכבישים מהירים.
"אפל ומבריק! קרוליין קפנס היא סוג של מכשפת סיפורים!"
הניו יורק טיימס

״את אוהבת אותי מצחיק פי כמה מאת... חלק ממקרי המוות הם, בלשון המעטה, מטורפים לחלוטין." הבוק־פייג'־רווי