את לבדך תביני מכתבי חנה סנש

בספר זה נחשפים לראשונה עשרות מכתבים אישיים שכּתבה חנה סנש (1944-1921), בעיקר לאמהּ ולאחִיה, החל בגיל ארבע-עשרה ועד סמוך מאוד למותה. המכתבים רואים אור לראשונה בעברית במלאת שבעים שנה להוצאתה להורג.  חנה סנש עלתה לארץ כשהייתה בת שמונה-עשרה, בשנת 1939, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. העלייה לבדה הייתה כרוכה מצדה במחיר אישי כבד –  פרידה מאמהּ קטרינה, שנותרה בהונגריה, ומאחיה היחיד גֶ´רג´ (גיורא), שנסע ללמוד בצרפת. האמצעי היחיד שעמד לרשותה לשמירת הקשר איתם ועם מכרים נוספים שלא בחרו כמוה בייעוד החלוצי היו המכתבים. היא שיתפה דרכם את בני משפחתה ואת מכריה ברשמיה הראשונים מן הארץ, במאמציה להיקלט כאן ולהכשיר עצמה כחקלאית, בחיי היומיום שלה ואף בחיי הרוח והרגש שלה. המכתבים החותמים את הספר הם אותות החיים האחרונים ששלחה ערב יציאתה לשליחוּת שממנה לא שבה. לצד המכתבים שָזְרָה עורכת הספר אנה סלאי עשרות מובאות ממכתבי התשובה שקיבלה חנה סנש, מיומנה ומעדויות נוספות, ההופכות את המונולוג המרתק שבמכתביה לדיאלוג עשיר, ושופכות אור על חייה ועל עולמה של יהדות הונגריה בשנים אלה. בנוסף מתפרסמים כאן לראשונה עשרות צילומים שצילמה חנה סנש, אשר נבחרו מאוסף המשפחה בסיוע אחיינה איתן סנש. הצילומים, כַּמכתבים עצמם, מאפשרים להתוודע מחדש אל הנערה והאישה הצעירה שהייתה למיתוס.