ביטחון עצמי

בתחילת הדברים היה הבטחון העצמי שלי באדמה. על האהבות שלי ידעתי רק לחלום, והייתי מוכן לעשות הכול כדי לזכות בצל חיוך. כולם ידעו להגיד לי מה צריך ואיך. ככל שנמשך המסע הזה, כן גיליתי בעצמי מקורות עוצמה חדשים. חיי השתנו כליל כאשר לא היתה לי ברירה אלא להחליט, לקחת אחריות ולקבוע את הדרך בעצמי. גם הסביבה והבנות התייחסו אלי בהתאם. פתאום נראיתי שונה, בטוח בעצמי ובדרכי. יום אחד מצאו את אבא מת, בחדר הסגל בבית החולים. רופא מעולה, איש משפחה למופת, מצב גופני מעורר קנאה, פשוט לא מתעורר בבוקר. אבל מאז שיזהר אחי נפל, הוא כבר לא היה מה שהיה. ואז ראיתי אותה, עומדת שם בגשם בהלוויה שלו. לאט לאט התחילו להתחוור דברים. מה אני אומר ``התחילו להתחוור`` הרי ככל שנודעה לי יותר פרטים, כך יותר דברים נשארו מעורפלים. מה היא עשתה לו? לנו?