בין תום לתהום

בכתיבה שהיא תמה וכואבת, רגישה וחדה, יוצאת עדי סגל ויסברגר למסע פואטי שקט ועמוק אל תוך נפשה ואל תוך נפש העולם שסביבה. בספר השירים ״בין תום לתהום״ – ספר שיריה הראשון – היא מבקשת לזקק, בעזרת מילים מעטות, אך מדויקות, תחושות מורכבות של התבגרות, פגיעוּת, כאב, געגוע, התבוננות ואהבה.

השירים נכתבו מתוך תנועה פנימית רציפה – של עיבוד, של עדות, של חיפוש אחר מקום בטוח – ומוענקים לקורא לא כבשורה או כאמירה חותכת, אלא כהזמנה לשהות בתוך השאלות. "אני בן אדם שואל", היא מעידה על עצמה, והשאלות שלה חוצות את גבולות הדף: שאלות על המקום בעולם, על התרומה לאחר, על מה יוותר אחריה. בשיריה ניתן להבחין ביכולת להקשיב למה שלא נאמר ולתת קול לאלו שלא נשמעים.

סגל ויסברגר, ילידת 1973, גדלה בתל אביב וחיה היום במזכרת בתיה. היא מרפאה בעיסוק, בעלת קליניקה פרטית לילדים, מדריכת הורים, מרצה, מנחת קבוצות כתיבה ובעלת המיזם #שירה_גלויה ברשתות. כתיבתה שורשית ומורכבת, ניזונה ממקורות השראה מגוונים: טבע, צבע, אומנות, יחסים, אובדן, וגם – מעבודתה היומיומית עם ילדים בעלי אתגרים התפתחותיים.

הספר מחולק לארבעה שערים, כארבעת היסודות – מים, אש, אדמה ואוויר – וכל שער הוא תמה רגשית ורוחנית אחרת. לצד שירים אישיים מאוד העוסקים ביציאה מתום ובהבשלת המבט אל העולם, כוללת היצירה גם שירה חברתית המגיבה לעוולות ומבקשת חמלה.

״בין תום לתהום״ הוא ספר ביכורים מרגש, הניחן באומץ רגשי ובכישרון פואטי יוצא דופן. השירה שבו אינה מתנחמדת, אינה מבקשת לפייס – אלא לחשוף, לזקק, לעורר.